קשר

שלום ד"ר רובינשטיין. אני בת 26. בשנים האחרונות היו לי קשרים רבים עם בחורים. בדרך כלל הקשרים התחילו ע"י כך שחברים וקורבים הציעו להכיר לי, ואני הסכמתי בהכנעה. כל הקשרים לא הצליחו להחזיק מעמד יותר מכחודשיים, כשלפעמים סיום הקשר נעשה ביוזמתי ולפעמים ביוזמת הבחורים . בתחילת כל קשר אמא שלי היתה אומרת לי שאני "אשמור" על הבחור כי הוא אדם טוב, חכם, נחמד, נאה... ובסיום כל קשר היא טרחה להגיד לי שאני צריכה להיות יותר חמה, פתוחה וכד' לבחור שאיתו אני יוצאת (כאילו שהיא יודעת מה קורה ביני לבינו כשאנחנו יחד...) תמיד היא נתנה לי את ההרגשה שאני לא בסדר, ושאני זאת שלא מצליחה להחזיק מעמד בקשר רציני. אני חושבת שאני כבר מתחילה להאמין לה. הרי, לא יכול להיות שהבחורים (שהם רבים) לא בסדר, ואני (האחת) בסדר. אז אולי באמת יש משהו בי, בהתנהגות שלי, שלא בסדר. אני רוצה לציין שאמא שלי רוצה בטובתי, היא רוצה לראות אותי כבר "מסודרת"... סיום הקשר האחרון, שנמשך כחודש וחצי, גרם לי להחליט שאני יותר לא רוצה שיכירו לי בחורים. אני מרגישה שאני מעדיפה להיות לבד, מאשר להרגיש כישלון נוסף. אני מרגישה שאני כבר לא מסוגלת להתמודד עם כישלונות נוספים.

שלום שיר, מתיאורייך נשמע שאמא שלך רוצה יותר בטובתה מאשר בטובתך, או במילים אחרות, רוצה לראות אותך "מסודרת" (לא כל כך חשוב עם איזה בחור) כדי שביתה תהייה כבר נשואה ולאו דווקא לראות אותך מאושרת. ייתכן שיש לך בעיה בשמירה על קשרים, אך התערבותה של אמך פוגעת בעצמאותך ובפרטיותך, וכפי שאת רואה בעצמך, גם בדימוי העצמי שלך באופן שגורם לך להאשים את עצמך וברצונך לקשר נוסף, אולי מחשש מביקורתה. באופן סמוי, נשמע לי שאמך מעבירה לך מסר שאינך שווה מספיק ולכן עלייך לקפוץ על ההזדמנות שיש בחור המעוניין בך. הייתי מציע לך לעזוב את הבית, במידה ולא עזבת עדיין, כצעד ראשון לעצמאות ולהתרחקות מאמך ובגלל הניתוקים הרבים בקשרייך עם גברים לשקול פנייה לייעוץ אישי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין