נמאס מהחיים

אחרי שהטיפול האחרון הסתיים בבכי רע, הייתי צריכה טיפול רק "להחזקה" ונשארתי בו כרגע 4 חודשים. הבעיה שלי שהיא פחות או יותר בגילי אבל היא נשואה עם ילד ואני עדיין רווקה ולא מוצאת בן זוג. אני כל הזמן עושה איתה השוואות וזה לא עושה לי טוב, לכן החלטתי לסיים את הטיפול הזה. מה גם שלא נראה לי שהוא יעזור לי כל כך, כי גם איתה אני מרגישה שהיא דוחה אותי והכל לפי מה ש"מתאים לה" ואני צריכה לשלם כסף כדי להתאים את עצמי למטפלת. למה לי בעצם? כמו כן, אני ניסיתי לצאת לדייטים אבל אף פעם זה לא ממשיך לפגישה שניה. עוד לפני שאני מספיקה לתהות על קנקנו של הבחור, הוא מודיע לי שזה לא מתאים. האם כמטפלת, "תאשימי" אותי ותגידי לי שאני צריכה לבדוק עם עצמי מה קורה? אני מיואשת מהחיים.

רינת שלום, מאופן כתיבתך אכן נוצרת הרגשה שהכל חסום וללא מוצא, למרות שאם נבדוק את העובדות נראה כי בכל זאת לא הכל שלילי. את בטיפול שלמרות שלא קל לך בו, את כבר מגיעה 4 חודשים, כלומר אולי משהו במטפלת כן מתאים לך. (התשלום שמעורר בך כעס הינו חלק מכללים ידועים מראש, את בטיפול אצל אשת מקצוע). הנושא של הדייטים- גם אם כרגע לא הולך כפי שרצית, את לפחות מנסה ומתמודדת, וניתן לשוחח ולעבוד על כך בטיפול. ניכר כי הידיעה אודות חייה האישיים של המטפלת אינה עושה לך טוב, במיוחד לאור העובדה שאת עסוקה בהשוואות. זהו נושא לשיחה עמה ולעיבוד העניין, שכנראה מעכב אותך ומעורר רגשות לא קלים. את כמעט גם מתייאשת ממני (מראש) ומתגובתי כלפיך..אני מקווה שהייאוש שאחז בך אתמול מקבל מקום בטיפול, ושתוכלי למצוא כוחות בעצמך, למרות הכל. בברכה, שרון

שלום לך שרון, ניתן לומר שאני לא כל כך מרוצה מתגובתך כי נראה שלא קראת לעומק את פנייתי. אני לא הלנתי על עניין התשלום, אלא כתבתי שמספיק יש לי דחיות בחיים אז למה אני צריכה לשלם על כך גם כסף למטפלת. חוץ מזה שלא נראה שאפר לטפל בעניין "הדייטים" בטיפול, כי לעיתים קרובות טיפול לא עוזר. ואני אומרת זאת מניסיוו.