פרידה ..

איך להיפרד ממטפלת שהיתה עבורי הכל ואף הקשר היחידי שלי בחיים ? אין לי אף אחד בעולם ,אין חברים או מכרים. אני ממש בודדה וקשה לי ליצור קשרים חברתיים.אני בדיכאון כבד .תרופות לא עוזרות לי כלל. עכשיו הטיפול בא על סיומו .. נפרדתי בקצרה מאד מהמטפלת שלי ומאד קשה לי וכואב. המטפלת הזו היתה לי האדם היחיד שדיברתי איתו פעם בשבוע. הקשר היחיד שיש לי עם בני אדם בכלל, עכשו אין לי אף אחר יותר למי לפנות,עם מי לדבר?? אין יותר סיבה לצאת מהבית אפילו לא פעם אחת בשבוע לצורך הטיפול.. אני מרגישה שאני לא יחזיק עוד מעמד . אין לי לאן לפנות. אין לי יכולת להיות הבטיפול פרטי. הטיפול שנגמר היה במסגרת ציבורית לתקופה מסויימת וניגמר לתמיד. גם אני נגמרתי לתמיד לא נשאר לי יותר כלום בחיים איך אני יצא מזה. כבר חודש לא יצאתי מהבית.אני לא אוכלת ולא ישנה וסובלת מסיוטים וחרדות , בוכה כל כמה דקות,ואחר כך בוהה לי בקירות שעות. וזה קשה להמשיך ככה כבר שנים ארוכות שהמצב שלי קר הולך ומחמיר .אין לי קרירה ולא עבודב אין זוגיות אין ח ברים אין שמחה אין כלום. חיים מתחת לאפס סובלת ודואכת

לכואבת שלום, אכן פרידה זוהי חוויה קשה ומכאיבה, במיוחד כאשר הקשר הינו משמעותי ובלעדי כ"כ כפי שתיארת. אני מבינה מדברייך כי הטיפול הסתיים עקב סיבות חיצוניות ולא מרצונך. ניכר כי זה השפיע מאד על מצב רוחך ואולי אף גורם כרגע לתגובה דיכאונית. אני חושבת כי אינך צריכה לוותר אלא להילחם על זכותך לקבל טיפול בשרות הציבורי. למיטב ידיעתי במצבך הנוכחי חייבים לקבלך עקב מצבך הנפשי. יש באפשרותך גם לפנות לשרותי הרווחה באזור מגורייך ולבקש הכוונה לפעילויות חברתיות שונות או קבוצות תמיכה למיניהן. יש כיום הרבה אפשרויות בקהילה להתמודדות עם המצב, השאלה היא כמובן כמה את רוצה בכך ומוכנה ליזום ולהשקיע בחיפוש אחר מענה לצרכייך. בברכה, שרון

האם אוכל לעזור לך במשהו? במקום שיש מילים, יש גם תקווה. "על שפתי בודדים, נולדת שירה"

כואבת איתך ומתקנת את אחת השורות היפות שנכתבו בשפה העברית. כואבת איתך מאוד. יודעת את צער הפרידה והעזבות... יום ליום ישא שמש בוערת ולילה אחר לילה ישפך כוכבים, על שפתי בודדים שירה נעצרת: בשבע דרכים נתפלג ובאחד אנו שבים. (אברהם בן יצחק)

"והוא האור, אשר ילך ויאור ימי נ?ע?ר ויוסיף עת זקו?נ?י" (משה אבן עזרא) יש אור לימייך העתידים לבוא...