טיפול

שלום לך היה לי בעיה/תקל/משבר ביני לבין המטפלת.לפני כמה שבועות, לפני יציאתה לחופש. כי אמרתי לה שהיא מבלבלת אותי. היא מבקשת ממני להיות איתה בקשר מחוץ לטיפול (טלפונית, מייל או הודעות) וכשאני עושה כך היא מתעצבנת. הבעיה לא בזה שאני מפריעה לא או חוצה גבולות אלא כי כנראה אני מביעה יותר דברים בצורות תקשורת הנ"ל מאשר בעת המפגש עצמו. וגם החופש שלה מאוד ארוך, חודש וקצת, ואין אפשרות לקשר ואם כן אז אני מרגישה לא נוח להתקשר כשהיא בבית או עם המשפחה שלה, ובכך הקשר שלנו נותק כבר חודש, ואני מרגישה מרוחקת לגמרי, אני כל כך רוצה אותה, אבל גם קשה לי לחזור אחרי השיחה האחרונה שהיא פגעה בי מילולית, ממש, ואז אני ברחתי ולא חזרתי אליה אחרי כמה נסיונות מצידה להתקשר. עכשיו אני מרגישה שהיא מחכה שאני איזום את השיחה הזו, ואני לא רוצה. אני שונאת את המשחק של מי שובר את מי ראשון.!! מה עושים? איך חוזרים לשגרה אחרי נתק ובעיות כאלו?

ג. שלום, מדברייך אני מבינה שיותר קל לך להביע את צרכייך ורגשותיך מחוץ לפגישה מאשר בתוכה, וכי כאשר את נפגעת קשה לך לומר זאת ישירות ואת בוחרת בדרך של מעשים (בורחת, לא מחזירה טלפון - כך את משדרת שאת נעלבת ופגועה). כעת את ממתינה לסימן מהמטפלת שהיא רוצה בך מספיק ע"י בדיקה של מתי והאם היא תתקשר אליך. ההמתנה הזו גורמת לתסכול וסבל. זהו דפוס שאני משערת שאולי נתקלת בו גם מול אנשים אחרים, ואולי זו הזדמנות לנסות ולשנות בו משהו. במקום לחכות למטפלת פשוט לקבוע איתה פגישה, שבה תביעי את רגשותיך- הבלבול, האכזבה, הקושי עם החופשה המתמשכת- כל מה שתיארת כאן. בעיני, הדיבור על הדברים שקרו הינו הדרך הטובה ביותר לחזור לקשר ולשיגרה. בהצלחה, שרון