לסיון וטל...

תודה רבה על תגובותיכם בעניין שלי.. זה מאד מחזק אותי לדעת שככה גם אתם(ומן הסתם גם אחרים כנראה..)הייתם מרגישים וחושבים כלפי אותו מטפל .. אני אכן ממש פגועה ומרגישה שישהיה לי מאד קשה לסמוך על ה מטפל הזה ,להאמין לו בכלל איכשהוא בלי לחשוד בו ובמניעיו.. מה גם שברגע שסירבתי לבוא פעם שנייה השבוע בטענה שאיני חייבת לבוא פעם נוספת רק כדי להשלים לו את... והוא ענה הערמומיות "אז סימן שאת לא ממש רוצ טיפול" ,(כמה החזקתי את עצמי רק כדי לא להתחצף ולומר שאכן איני רוצה טיפול מסוג כזה: טיפול סחטני".. :)שמתם לב שזה נשמע בצליל כמעט כמו "סרטני"?? אולי כי שניכם הורגים בסוף ,שניהם גובים מחיר כבד גם נפשי ושלא לומר כלכלי, ) ויותר מעליב שהמטפל שכרגע איבד את משמעותו בעיני ואת מוסריותו כאדם לא טרח להתקשר ולנסות לסדר מעט את הבעיה |אולי לומר שמוותר ,אולי אפילו שיאמר שמתנצל על התנהגותו ..שטעה בבקשתו ?? ממש לא צייץ אפילו ויצא לחחופשה שלו ..אפילו סמס אין לא אומץ (אכפתיות) לשלוח לי.. והוא הרי ראה כמה כעסתי מבפנים וכמה נפגעתי ויצאתי ממנו בדמעות ממש.. בכאב ובהשפלה כזו.. כל כך חבל שזה מה שגיליתי עליו. .בדיוק שרציתי אוזן קשבת ואין לי עם מי לדבר בעולם.. והוא הצליח לחרבן לי את ההרגשה והאמון ועדיין אינו אומר מילה, הוא מתנתק ממני וכאילו משאיר אותי לבד בהרגשה הדוחה הזו של מה שהיה ... עכשיו הוא בחופשה עד סופהשבוע הזה וח"כ צריכה להיות לנו שוב פגישה בתחילת השבוע העא : אני חושבת שממש בא לי להתקשר אליו עכשיו שהוא עוד בחופשה ולומר לו שאני עוזבת את הטיפול אצלו.. אבל בטח הוא לא יענה לי.. אז אולי לשלוח סמס חשבתי ולכתוב שאני עוזבת ולא באה יותהר. אבל אתם יודעים מה הבעיה פה: שאני חוששת שהוא לא אמין ועלול לקרא את זה ואחכ לשקר ולהיגיד שהוא לא קיבל שום סמס למכשיר ולא ידע שני עוזבת ולכן אני חיבת לו גם על הפגישה הבאה.. אוףף.. סליחה על כל בילבול המוח הארוך.!! פשוט לא החלטתי איך להתנהג איתו עכשו?? יהיה לי קשה לבא לפגישה הבאה שאני ככה רותחת עליו!!!!! ! ! !

הי 439, אני נוטה לא להכנס לענינים של טיפולים של אחרים, כי מכאן אני באמת לא מכירה את כל התמונה והכי קל זה להגיד שכדאי לך באמת לשקול אם הוא המטפל שמתאים לך ובלה בלה בלה. אני בעצם לא יודעת מה נוצר ביניכם עד כה ועד כמה נוח לך איתו והאם הוא מדבר אליך, מעבר למקרה המוזר שסיפרת. מנקודת המבט שלי, ושוב רק לפי מה שאת מספרת, בלי הצד שלו והתמונה כולה, התגובות שלו לא מוצאות חן בעיניי. גם התגובה האחרונה שכתבת "אז סימן שאת לא ממש רוצה טיפול", מאוד מאוד צורמת לי, בלשון המעטה. את לא אמורה לספק הוכחות שאת רוצה או לא רוצה טיפול וזה לא עומד בכלל למבחן. בפרט לא כשמדובר באי הבנה בנושא טכני. לפחות לפי מה שאת אומרת. אני הייתי קוראת לזה abuse של המטפל (לא אותך) אלא את השפה הטיפולית בשירות של מה שנוח לו. אבל באמת שמכאן אני רואה רק פסיק מהתמונה כולה וזה לא הוגן. אני דווקא כן בעד לתת לעניין צ'אנס בפגישה נוספת- לתת לו הזדמנות לתקן את הרושם הרע ולדבר על מה הרגשת. זו לא "פגישת מבחן".. אני לא אוהבת דברים כאלה, אבל תעשי חושבים בסופה. תני לבטן להוביל, בסופו של דבר. נסי להיות עניינית, עד כמה שאת יכולה. לדעתי, ובפרט אם זה טיפול חדש יחסית, לא חייבים להילחם כל כך להישאר עם מי שקשה לנו איתו. יש כל כך הרבה מטפלים עם כל כך הרבה פרספקטיבות וסגנונות שונים.. לא צריך לנסות את כולם, אבל בסופו של דבר, כשמשהו שם מתאים אז זה מרגיש ככה. ממש כמו בדייט. את צריכה לבחור לך סוג של "מדריך לחיים" לתקופה הקרובה, וכדאי שהוא יהיה מישהו שאת מתחברת אליו- בין אם זה המטפל הנוכחי, על אף התקלה הזו ביניכם, ובין אם זה מטפל אחר. עם כל מטפל יהיו תקופות של חוסר הבנה והרבה פעמים פגיעה.. כשמדברים על דברים אישיים מאוד, הכל פריך ויש סיכוי טוב לא לדייק ולפגוע/להיפגע. אבל את הרוב אפשר לתקן. מה שחשוב, לפחות בעיניי, זה שתהיה תחושה, וזה די בהתחלה, שאת מוכנה לתת אמון ו"ללכת עם" מה שיקרה איתכם לאן שזה יקח אתכם. שיהיה איזה משהו בו שמדבר אליך. אין לי עצות נפלאות לתת.. רק שתתני צ'אנס ושתדעי גם להקשיב לעצמך לגבי מה שטוב לך. פשוט? לא ממש :-) רק שני הדברים האלה יכולים לפרנס יופי של טיפול... :-)) אז אני לא בטוחה שכל כך עזרתי, אבל כמו שאומרים הפסיכולוגים- תני לעצמך לכעוס קצת, בלי לפחד מהכעס, מותר. ולדעתי- תדאגי לעשות את מה שיעשה לך טוב. סיון

שלום סיון יקרה! אני מודה לך מאד על כל המחשבות וכן כל העצות החכמות שכתבת לי.(הן דוקא כן- נפלאות!) אני ישתמש בהן ויתן גם לאינטואיציה הפנימית מקום בהחלטה הסופית. וכנראה שגם אתן צאנס לפגישה נוספת כדי להבהיר את המצב ולהרגיע ולו במעט.. ובכל אופן ,גם אם לא יצליח עם המטפל הזה ,אז לא חסרים עוד מטפלים טובים והגונים .. וזה באמת קצת כמו בדייטים ("לכל סיר יש מכסה"). מקוה שהכל יסתדר בקרוב, שוב תודתי אלייך מעומק הלב על עזרתך הקשובה והכנה!!! בריאות וכל טוב, 439):