כעסים בטיפול

שלום יש לי שאלה. הטיפול שלי הופך לאחרונה למעיק מכמה סיבות ואני לא יודעתאם זה בגלל שכך אני רואה את הדברים או בגלל שהם באמת כך. אנסה להסביר 1) אני בטיפול 3 שנים - אין הרבה התקדמות ממשית אבל הוא יותר תמיכה כי אני לא מצליחה לראות דברים או לקבל אותם כפי שהמטפלת רוצה. 2) אני תלויה בה, אבל אני לא פריעה לה בחייה, לא עוברת גבולות, אבל מרגישים שאני תלויה למשל בזה שאני לא מצליחה להפסיק את הטיפול למרות אי ההתקגמות. 3) הרבה כעס יוצא בין הפגישות ובתקופות מסוימות. היא כועסת עלי שאני לא מתקדמת ושהכל באחריותי ושאני לא מצליחה לעשות צעדים ממשיים למרות שהיא מודה בקשיים שיש לי בחיים.ונראה לי היא גם מרגישה את הכשחון שלה בטיפול בי אבל לא רוצה להודות! והכעס שלי כלפיה שהיא מספיק מכילה או תומכת או עוזרת בין הפגישות. הכעס הזה והתלות הזה הם קשים מאוד ואני לא יודעת איך להתמודד או איך להמשיך הלאה?????

שירה שלום, מדברייך נשמע שאת מתוסכלת מהטיפול, אך לא בטוחה אם החוויה שלך היא "אמיתית" או "נכונה", ואף את מוסיפה ומתארת כמו מאבק בינך לבין המטפלת לגבי מי האחראי למצב. ניכר כי קיים הרבה כעס ותסכול על קשיים שיש בחייך וכנראה קשה להחזיק זאת ביניכן בטיפול. אני חושבת שיש תקופות בטיפול בהן מגיעים לתקיעות שאין בה אשמים. זהו מצב בו צריכים להיות זמן מה ע"מ להבין מה קורה. חלק מההבנה קשור לתהליך שמתרחש בינך לבין המטפלת- הכעס ההדדי וההאשמות הינן חלק מיחסים שנוצרים ביניכן ויתכן שניתן ללמוד מכך דברים חשובים עבורך. כרגע צריך אולי לשרוד את המצב ורק כשתצאו ממנו מעט ניתן יהיה להבין יותר. בברכה, שרון