הי שרון

מה שלומך? עבר זמן... עדיין הרבה נפילות מרגישה דוחה. שהדכאון שלי דוחה. גם אותה.. גם את שרון נדחית ממטופלים דכאוניים? הם מתישים? ובכלל, אולי כל המטפלים סולדים ממטופלים אלה למרות התשלום? ואני.. לא יודעת מה יהיה..לא רואה צבעים בהירים מקוה שלך לא נמאס לראות את הניק הזה ..

היי שון, שמחה לשמוע ממך..אכן זמן רב שלא כתבת..שלומי טוב. אני חושבת שדיכאון זה קשה גם לאדם שסובל ממנו וגם לסביבתו, אבל יש היום הרבה מה לעשות ע"מ להתמודד ולהתגבר על כך, גם בטיפול של שיחות וגם בטיפול תרופתי, ואני מאמינה בכל אלה.. את חייבת להבחין בין הדיכאון לבינך כאדם. זה לא אותו הדבר. אני חושבת שהקשר עם המטופל הינו מעבר לסימפטומים איתם מגיע, כך זה אצלי לפחות. כנראה דברים אחרים גורמים לי דחייה או התשה...(למשל אם מטופל לא מחויב עד הסוף לתהליך הטיפולי). באמת שזה נמשך כבר זמן רב. אני מקווה שהצבעים יגיעו בקרוב, ולו רק בפסטל (כוונתי בגוונים עדינים). בברכה, שרון

היי שרון , מה הכוונה שמטופל לא מחוייב עד הסוף לתהליך הטיפולי?