חלקים

היי שרון, יש לי שאלה מקווה שאצליח לדייק אותה. אני מרגישה מול המטפל לי כאילו אני הלא נורמאלית והוא המושלם. הוא אמר לי השבוע שיש בי גם את הילדה וגם את האשה ושיש מקום בטיפול לכל החלקים שבי. נורא נפגעתי כאילו מה זאת אומרת חלקים? מה אני פאזל? האם גם לו יש בתוכו חלקים או שחוסר אינטגרציה מיוחסת רק למצבים פתלוגיים? מקווה שתוכלי להסביר האם הביטוי "חלקים" מאפיין את כולנו או שזה ביטוי למצב נפשי מסויים? חוצמזה מה שלומך?

פו הדב שלום, שלומי טוב, תודה על התעניינותך. החוויה שת מתארת אל מול המטפל בהחלט לא נעימה, כמו נחיתות מסוימת, חלק מכך אולי קשור לעצם היותך בטיפול (כמו משהו לא בסדר בך- חוויה שמטופלים חשים לעיתים קרובות, אך היא שוה בדיקה ועיבוד בטיפול).. וחלק אולי למערכת יחסים שנוצרת בחדר, וכדאי שהמטפל יידע על כך.. לגבי עניין ה"חלקים". את צודקת, זו מילה שיכולה לעורר קושי. נראה לי שכוונת המטפל היתה דווקא לתת מקום לכל-כולך ולא לפגוע. איני חושבת ש"חלקים" אומר חוסר אינטגרציה, זה כבר פרוש שלך.. (האם יתכן שאת נוטה לפרש מילים או מצבים לכיוונים יותר שליליים לגבי עצמך?..). הביטוי "חלקים" אכן מאפיין שפה מסוימת ומתייחס לכלל האנשים.. אני בכל אופן לוקחת מהערתך ואחשוב פעמיים לפני השימוש בה.. בברכה, שרון

אני מאוד מבינה את הרתיעה מאיזה מושג שיכול לתת אולי הרגשה של משהו מפורק, אבל אם באמת מתחילים להשמש בזה זה מקנה המון חופש לקיים בעצמנו כל מיני היבטים שונים, כל מיני סתירות שקשה ליישב (רוצה- לא רוצה, אוהב- שונא, ילד- מבוגר וכו'), ובעצם נותן מקום של כבוד למורכבות שלנו- שאנחנו לא חייבים להיות מובהקים וחד משמעיים בתוכנו, ושיכולים אפילו להדהד בתוכנו כמה קולות במקביל. זה הרבה פעמים יכול לעזור להסביר לעצמנו מצבים של בלבול ואמביוולנטיות כשאנחנו קוראים לחלקים האלה בשמות.