חופש בטיפול

שלום. הנה הגיע הקיץ ועוד פעם החופש הגדול שלה. לאורך כל השנה היא מונעת ממני לבטל או לקחת חופשים אלא אם באמת יש סיבה טובה לזה. וככל קיץ היא מודיעה לי (ולמטופלים) ממש שבוע לפני שהיא יוצאת לחופש של חודש, כי העבודה שלה מאוד אינטנסיבית והיא חייבת את זה בשביל עצמה ובשביל המטופלים בכדי שתאזור יותר כוח לשנה הבאה. ואז היא סוגרת כל אמצעי קשר איתה במשך 4 שבועות. אין עם מי לדבר. אתה צריך להישאר לבד עם הכל חודש שלם. למרות שבמשך השנה היה אסור ממך לעשות כך. ויש לציין שבמשך השנה היא כל כך עמוסה שאי אפשר לקבוע שתי פגישות בשבוע מפני שאין לה זמן, בקושי יש לך שעה, אם פספסת הלך עליך. אז את בטח שואלת למה לא עוזבים? כי אני מבחינתי אני ממש תלויה בה, ולא יודעת אם יש פתרון יותר טוב מזה.

שירה שלום, ניכר שאת כועסת על יציאתה לחופשה של המטפלת, וכנראה גם על הדרך בה היא מנהלת את העניין. אכן חודש ללא כל אמצעי קשר זוהי תקופה ארוכה מאד להישאר בה לבד. אין לי ספק שהיא חשובה ועוזרת לך, אחרת לא היית כועסת כ"כ. ניכר שאת קשורה אליה. אני חושבת שיש מה לעשות, כמו למשל לשתף אותה בחוויה שלך לגבי האופן בו זה מתנהל, על התחושה שאין לך מספיק מרחב אצלה..חלק חשוב בטיפול הינו לבטא את צרכייך ולקבל הכרה בהם על ידה. מקווה שצליחי לעמוד בתנאי הפרידה ותנצלי זמן זה לחופש משלך. בברכה, שרון

אבל כבר אמרתי לה, נראה לך זה ישנה משהו. היא צריכה חופש אז היא תקח חופש. ואני - מה זה משנה- הרי היא בטוחה שאני בסוף אחזור בגלל התלות הנוראית שלי בה. למרות שהפעם אני רוצה ממש להילחם בתלות הזו. ואיך אני אמורה לנצל את החופש מהטיפול עם כל הכאב שיש בתוכי ,ואי התמיכה.