מדוע פסיכולוגים ופסיכיאטרים חושבים שהם יכולים לעזו

שלום לאחרונה אני שואלת את עצמי מדוע פסיכולוגים ופסיכיאטרים חושבים שהם יכולים לעזור לבני אדם להבריא? אולי הם יכולים לעזור בבעיות "לייט" אך לא במצבים מורכבים. למה אני שואלת? מזה 6 שנים בטיפול פסיכולוגי עקב דיכאון וחרדה. אני מטופלת ממושמעת. לא מפסידה פגישות, עושה את כל המוטל עליי, משקיעה מאמצים כדי להשתפר, מטופלת אצל פסיכולוג מקסים, לוקחת תרופות בתקופות בלתי נסבלות. נכון, אי אפשר להגיד שלא חל שיפור. אני לא פוסלת לגמרי את הטיפול הפסיכולוגי והפסיכיאטרי אך אחרי טיפול כל כך ארוך אני לעתים קרובות נופלת לתהומות עמוקים עד כדי חוסר רצון לחיות. לפעמים נראה לי פאנשי מקצוע בתחום הזה כולם משתמשים באותה "השפה" ואפילו חברי הפורום נראה כאילו נדבקו באותה השפה והדברים נראים לי כמו מנטרה שחוזרים עליה. אני מרגישה אובדת עצות וכבר לא יודעת מה לחשוב... נטלי

נטלי שלום, אני מבינה את מצוקתך, התמודדות עם חרדה ודיכאון כאשר ההפרעה יותר עמוקה הינה קשה ומתישה לעיתים, בעיקר כשהמצבים חוזרים על עצמם. לדעתי אף פסיכולוג פסיכיאטר או מטפל אחר לא יתיימר לומר שהוא יכול להבריא בני אדם מהפרעות כמו חרדה או דיכאון. ניתן להפחית עוצמתם, ניתן לעזור בהתמודדות עימן אך לא מדובר על ריפוי או הבראה מוחלטת. העובדה שאת חשה שיפור הינה חשובה וגם שאת בטיפול עם פסיכולוג שאת מרוצה ממנו. אני מסכימה איתך לגבי השפה הטיפולית או המקצועית מדי, שלעיתים מאבדת מהאותנטיות והחיבור למציאות או לשפת היומיום. זוהי הערה חשובה שצריך לזכור ולנסות ולהתייחס אליה. אני לפחות אשתדל.. ואל תתיאשי. אמנם 6 שנים זה הרבה זמן, אך נשמע שאת למדת בהן הרבה ,את יודעת לטפל בעצמך למרות הנפילות הקשות. אני מקווה שהזמן וגם ההשקעה בטיפול יפחית אותן. בברכה, שרון