איך רפאתי את עצמי, המשך...

שלום לך שרון. שימח אותי שענית לי , קראתי חלק מהשיחות, את עושה עבודת קודש. ישר כוחך. את התקופה הקשה שלי עברתי לבד. את הפטיכולוגית עזבתי מיד לאחר שהוצאתי את אותו מישהו מחיי.במבט לאחור אני רואה דברים שקורים לנו בשלושה אופנים:ביולוגית,פסיכולוגית,וציורית ילדותית.בא לי כרגע לתאר לך את החויה ציורית ילדותית{אני כמובן כבר לא במקום הזה}ובכן:מישהו התחפש לנסיך האהבה,כאילו ידע שזה מקום חלש שבחרתי פעם להדחיק.בדקה ח-90 חשדתי שזה לוקח אןתי למקום רע.הפסיכולוגית, אני חושבת, היה אותו מקום בתוכי שהזהיר אותי . גם ממנה פחדתי .הלכתי לבד ביער חשוך ורעדתי מפחד. בתוך תוכי ידעתי שיהיה בםדר ,כמו חלום רע ,שזה יגמר.בתקופה זו הורדתי הילוך בכל התחומים של חיי, קראתי המון ובעיקר נחתי,אני חושבת שאיפשרתי כך למערכת הביולוגית שלי לבצע תיקון ושידרוג.ולמערכת הפסיכולןגית שלי להרגע. חשבתי מחשבות הכי חיוביות ,ולא נתתי למחשבות השלליות במה, לא נילחמתי בהם ,כשהם עלו הייתי נחמדה אליהם ואפילו מנומסת אפילו שבהתחלה פחדתי פחד נורא. אני חושבת שעברתי דרך כל השדים והמפלצות שלי,לבד ובגבורה ,לא הייתי ממליצה לעבור מצב כזה ללא תמיכה מקצועית,אבל כך יצא לי, זה קשה .היום המפלצות נראות לי כמו תפאורה מפורקת אחרי ההצגה .אני כותבת במחשבה על אנשים שיקראו את מה שכתבתי ושלא יפחדו, הכל בסדר.

אני חושבת שאת מקסימה. ישר כוחך את.