שלום שרון,

מההתחלה לא הייתי בטוחה שאכן הגעתי למטפל הנכון, וכעת לאחר שנה אני עדין לא בטוחה, (הוא לא מספיק מקצועי, היו הרבה כשלים אמפטיים מצידו, הרבה שטויות והעמדות פנים מצידי וגם מצידו) באופן כללי מצד אחד הטיפול חשוב לי מבחינה מקצועית ואישית ומצד שני אני לא מצליחה לאהוב את הבן אדם הזה ולהרגיש בטוחה במחיצתו. הבעייה העקרית היא שזהו דפוס חוזר בחיי: הבחירה של לא להחליט ולהניח לדברים. האם אני צריכה לעזוב את הטיפול הזה ולחפש מישהו יותר מתאים?

נראה לי שאפשר להתייחס לשני דברים כדי לדעת מהו 'המהלך הנכון': דבר ראשון זה מבחן התוצאה. האם את מרגישה שבעקבות הטיפול משהו 'זז' בחייך? שנה זה אולי לא הרבה זמן אבל בכל זאת אפשר להרגיש איזשהי התחלה של תנועה, משהו שמשתנה בדפוסים הפנימיים או החיצוניים. והדבר השני שהוא אפילו חשוב יותר- זה טיב הקשר עם המטפל. את מדברת על כשלים אמפתיים וחוסר אותנטיות מצדו שלא מאפשרים לך לשמור על אמון עקבי מולו ולהרגיש בטוחה. האם את מרגישה שאת יכולה להסתייע בתנאים אלה? לעזוב מטפל זו החלטה קשה כי הפחד להשאר לבד הוא עוד יותר מורכב, אבל אם המטרה היא התקדמות שלך צריך לבדוק את זה טוב. זו רק מחשבה, ובטוח אפשר לראות דברים נוספים.

היי נעמה, התחושות שאת מעלה חשובות לברור. כנראה שיש דברים שבהם חל שיפור ואת מרגישה שהטיפול חשוב ותורם, מצד שני את אינך בטוחה עדיין בקשר האישי שנוצר ביניכם. יתכן שבמקרה זה את לא ממהרת להחליט כי את רוצה לתת לדברים זמן להבשיל בתוכך. יתכן שהקושי להיקשר למטפל קשור בך ולא בו.. נראה לי שזה נושא חשוב לבדוק עם המטפל, לשתף אותו ברגשותיך ולנסות להבין מאיפה הם באים. ודרך אגב, שנה זה לא הרבה זמן (במובן של היתקשרות רגשית) ויש הגיון בכך שאת לא ממהרת להחליט. בברכה, שרון