לבנימינה יקרה

הי בנימינה, מצטערת בשבילנו שהדברים הגיעו לאן שהגיעו, הדיאלוג איתך נעם לי מאוד, פתח כיווני מחשבה ונתן תיקוף לרגשות כואבים של כמה מאיתנו כאן. אבל אולי זה לא המקום להרים כזה דיון מאחר ותוך רגעים ספורים נהייתה כאן השתלחות קולקטיבית, אלימה ביותר, אולי מתוך צרות מוחין, מנגנונים של השלכה ופיצול וחוסר סבלנות למה שניסינו להעלות כאן. במיוחד עניין אותי הפרדוקס שהעלתה פה ר שלמרות הכאב והעלבון, עדיין אנחנו צרכני טיפול ואולי משום כך היה חשוב לפתח את הדיון בינינו. בלב שלם האמנתי שאת רוצה להצביע על כמה נקודות שבר, דיסוננסים כואבים שיש להסתכל עליהם מעצם הסיטואציה הטיפולית ויש לבכר שינוי מהותי ותורם לכל הצדדים. שמחתי על המפגש בינינו.

אז גם את פורשת? אני חושבת שהפורום הזה הפסיד משהו- איזה אפשרות להרחיב את נקודת המבט כי לא היה מוכן לשלם את המחיר בלוותר על המוכר והידוע מראש אולי גם בגלל ניווט לא נכון. וזה מעורר בי עצבות איך כ"כ מהר אפשר לוותר על הסקרנות. נהיה פה שקט צייתני כזה מתוך איזה חשש- אבל אולי גם מתוך אשמה על כל האלימות שהתרחשה ולא נעצרה בזמן. אני מקווה שאת מרגישה טוב למרות המצב הלא פשוט שהיית בו וחושבת למרות הכל שיש כלפייך הערכה גדולה- התרומה שלך היא ביכולת שלך להיות כנה ולהתעקש על דברים שחשובים לך- אבל יכול להיות שמהירות התגובה שלך עלולה אולי לפעול לפעמים לרעתך- זו ממש לא ביקורת אבל יכול להיות שכמה נשימות לפני שאת אומרת מה שאת אומרת יכולות לסייע. בכל אופן עזרת לכמה אנשים להזדהות איתך ולהיזכר בחוויה של עצמם. הדיון לא הסתיים, אבל במרחב הזה כנראה שכן, מאחלת לך שתמצאי את השקט שלך ואת התיקון שיעזור לך ואולי איזו קבוצת תמיכה לנפגעי טיפול...? ולכל באי הפורום וכל צרכני הטיפול למיניהם, שוב תודה ותמיד מחשבה פעילה, מילים צחות והרבה כוחות בנימינה

תודה שאת מאירה את עיניי ליתרונות, כמו גם לחסרונות. מאוד הייתי רוצה לפתח את הדיון בינינו על כל נפתוליו וסיבוכיו, האם תוכלי לחשוב על מרחב אחר בו נוכל לקיים אותו? קבוצת תמיכה לנפגעי טיפול? אולי:) היית מצטרפת למועדון כזה? וכמו שוודי אלן אמר פעם: "לא הייתי מצטרף למועדון שהיו מקבלים אותי אליו בתור חבר..." :) :) :) מקווה שהמשפט הזה לא ימשוך ירידות עלי... בנימינה, באמת שמחכה לתשובות על השאלות שהעליתי כאן. שלך, בידידות