לבנימינה, ר וענבל ולכל אוהבי השירה

אם שאלתם מהיכן הגיעו "המלפפונים" ו"ההחמצה", הציטוט לקוח מתוך שירו של אהרון שבתאי, פרופסור בחוג לספרות באונ' תל-אביב, מתרגם מופלא של ספרות ומחזאות יוונית ומשורר שזה עתה קיבל את פרס לאה גולדברג לשירה. להלן השיר במלואו (חבל שיצא קצת מהקשרו): אני לא שונא את העם אני לא שונא את העם. רובם מלפפונים שטובים לסלט או להחמצה ומחירם זול. המשכילים מתנפחים, הופכים לקישואים, לדלעות, למלונים, יש בהם מעט סוכר ובעיקר מים. החיילים שראיתי במחסום סופה הובלו בג'יפים לרפיח כמו בקבוקי בירה או פחיות בשר. אחרי שירוקנו אותם הם יושלכו אתנו לאותה ערימה. האם אכעס על בקבוק מבוטל או על פחית ריקה?

אנסת אותנו עם המשפט הזה בכל ההודעות שלך. נעצת אותו פה בערך 56.45 פעמים היום. די. לא יפה. לכי תמצאי גם שירים עם גמבות, צנון לבן ואם אפשר גם נבטוטים. ונ.ב. ביזית את אהרון שבתאי!

כמו האדם שכתב אותו. תודה על השיר.

תודה על השיר, יש בזה אפילו משהו מפוייס או שרק נדמה לי...?