עוד שאלה

יש מצב לפעמים שהמטפל/ת צוחקים בתוך תוכם על המטפל. על ההתנהגות שלו, על איך הוא מגיב. יש מצב, אם מבקשים מהם להביע את דעתם בלי להיות מטפלים לדקה אחת, היו אומרים לנו דברים אחרים ממה שהם אומרים בטיפול?

ליאת שלום, אני רואה שמאד מעסיקה אותך החוויה של חוסר אותנטיות וזיוף, החשש שמה שאומרים לך בפניך אינו אמיתי שבעצם המטפל בתוכו חושב דברים אחרים, לא טובים, עליך. זה נושא רגיש ומשמעותי מאד להבנה בטיפול. אני שוב חוזרת על כך שזה נושא לברור עם המטפלת שלך. בברכה, שרון

שלום לך ליאת, אני לא רוצה להכליל על כל המטפלים. אני בטוחה שיש רבים וטובים שהם כנים ואמיתיים, אבל בתור סטודנטית לפסיכולוגיה, יש לי מרצה שעובדת גם בתור פסיכולוגית. והיו מקרים שכאשר הביאה דוגמאות למקרים של מטופלים, היא הביאה את זה תחת מעטה של הומור שחור - זה היה נראה כך: 'יענו עצוב שיש כאלה מטופלים ואני מלאת רחמים כלפיהם, אבל מה לעשות שהם מעוררים בי גיחוך אחרי הכל...' והדוגמאות שלה לא היו על 'משוגעים' ממש. אלא דוגמאות על כאלה שנשמע שחייהם היו מלאים בסבל רב, והם הביאו אל הטיפול אצלה את כל החבילות שלהם. ואותה זה עוד הצחיק... והייתה חייבת לשתף עשרות סטודנטים כדי להחשב למרצה הכי מגניבה וקולית...