שאלה
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
שלום, אני לא בחורה שמרבה לדבר על עצמה הרבה, למרות שאני משיבה ועוזרת לכולם. בעיה זו גם צצה בטיפול שאני לא מצליחה לבטא את עצמי או לדבר על רגשותי, דבר הגורם לתקיעות בטיפול והאטה בקצב. מה הכי מעצבן אותי בטיפול זה התלות במטפלת והצורך שלי בה לאורך השבוע. פעם היינה מתקשרות דרך ההודעות, אבל אחרי שזה הפך לדבר בעייתי הפסקנו את זה. ועכשיו קשה לי מאוד להרים טלפון ולהגיד לה "קשה לי". אז אני נשארת עם כל הדברים הקשים שהיו בפגישה ולאורך השבוע לבד, ומגיעה לפגישה מאוד עצבנית כי הייתי לבד כל השבוע וגם כי היא לא מראה סימני איכפתיות במיוחד אחרי פגישות קשות. ואז אני שוב מתעצבנת בפגישה ושותקת... עכישו השאלה היא -איך אני משחררת את הכעס בפגישה? איך אני מתמודדת עם כל הדברים הקשים שצצים אחרי השיחה השבועית לבד? כי היא מרשה רק דרך שיחה ואני מעדיפה רק הודעות קצרות...
שירה שלום, נראה לי שמשהו בך מחכה שהיא תבין אותך בלי שתצטרכי לדבר...שהכעס יעבור אליה בלי מילים והיא תקלוט, תנחם ותרגיע. הבעיה היא שהמטפלת לא יכולה לנחש מה עובר לך בראש. את פשוט צריכה להחליט שאת מתמודדת עם העניין ומתחילה לדבר על רגשותייך. להשאר עם הרגשות הקשים שבוע זה באמת קשה. יש כאלה שכותבים לעצמם את הרגשתם ואח"כ נעזרים בכך בפגישה. אפשרות נוספת היא מעבר לפעמיים בשבוע אז יש יותר מרחב ומקום להביא את עצמך. (אני מסכימה שבהודעות קצרות קשה לעשות טיפול..). מקווה שתצליחי להביא את עצמך באופן יותר אמיתי לטיפול. בברכה, שרון
מנהל פורום פסיכותרפיה
