היי שרון

אני כל כך מבולבלת.... ועמוסה.... רוצה לכתוב לך שתקלי עליי ולא יודעת מאיפה להתחיל... מרגישה כל כך לבד (עדיין!) יש לי רק אותה והמסרים כפולים.. לפעמים היא שם , לפעמים לא ... וכמה אפשר לדבר על זה?? לא יודעת מה טוב בשבילי ומה נובע מהנטיה שלי להיקשר לאנשים שמתעללים בי?? הבדידות מטריפה ואז מאבדת את הרצון, את הכוח להמשיך. לא מוצלחת בשומדבר (אפילו לא בטיפול).. כמה עוד אפשר?????????

מציעה לך לעזוב טיפול שלא עוזר לך. מצטערת על זה שאני ישירה אבל מכירה את הטיפול הדינאמי עם הערפול שלו, חוסר הבהירות. זה פשוט כי אין בידי השיטה הזו (שרלוונטית לוינה של המאה התשע עשרה) את הכלים שיוכלו לעזור, כאן במציאות הקונקרטית של המאה העשרים ואחת. אני באמת כותבת את זה ממקום של הזדהות ואיכפתיות. אולי תנסי שיטה אחרת אם הטיפול לא עוזר לך.

מציעה שתפסיקי להציע על סמך מה שאת חושבת שאת מכירה. הרי אם המטפלת שלך תגיד "תחזרי" את תשובי אליה בריצה, למרות שמדובר ב"טיפול דינאמי עם הערפול שלו", שכן או לא קשור לוינה של המאה ה-19. זה שזרקו אותך לא אומר שאת צריכה להרוס לאחרים. ושון - לפעמים חלק מהטיפול זה להתעמת עם קשיים שעולים בו, אמביוולנטיות ושאר דברים מתסכלים, שמייצגים את הקשיים שלנו מול העולם בכלל.

היי שון, לפעמים קשה מאד להחזיק את עצמך. קשה מאד להיות בודדה כל כך ולא להיות בטוחה אם יש שם מישהו שאכפת לו מספיק, שחושב עליך. אולי לעיתים את צריכה יותר ממה שהטיפול יכול לתת באותו זמן, או שפתאום את מפקפקת ביכולת להכיל אותך ואת קשייך. לפעמים גם אובדת האמונה והתקווה בעתיד, עד שהיא נמצאת בחזרה. זכרי שיש תקופות כאלה ולעיתים פשוט צריך להחזיק מעמד . את מוזמנת לכתוב כשצריך. בברכה, שרון

למה כוונתך שלעיתים אני צריכה יותר ממה שהטיפול יכול לתת לי באותו זמן? יש דברים נוספים שאפשר להוסיף במקביל לטיפול ושיכולים לעזור? חשבתי על הדרך התרופתית, האם גם את התכוונת לזה?? כי זה כבר ארוך מדי ועוצמתי מדי.. הרבה תודה!