התמודדות עם אבא אלכוהליסט. 2.

קראתי את המכתב של דניאל. וזה מאוד נגע לליבי. אני בת 24 ואני חיה עם אבא אלכוהוליסט כבר יותר מ-13 שנים. ב-6 שנים האחרונות המצב החריף. אבא שלי הוא אדם מדהים. טוב לב ונדיב מאוד. הוא פנה לאלכוהול כדרך מפלט מצרות החיים. הוא שקוע בחובות עמוקים. והוא רוב הזמן כעוס. הוא יצא וחזר מגמילות כבר 4 פעמים. בכל פעם הייתה לי תקווה חדשה שאולי הפעם זו הפעם שהוא יחזור להיות פיכח. אבל בגמילה האחרונה, אחרי ארבעה חודשים מתישים. הוא החליט. שהוא לא בנוי לזה. וחזר לשתות. אני עכשיו סמוכה ובטוחה, שזהו... אבא שלי ימות עם בקבוק וודקה בחיכו. הוא גוסס. הגוף שלו לא יכול להכיל כבר את הרעל הזה. הוא שותה בין בקבוק וחצי ל-2 בקבוקי וודקה ליום. הוא לא אוכל. ומקיא דם. הוא מסרב בכל תוקף להקשיב לכל הגיון בריא. אחרי שהבנתי שהוא חזר לשתות אחרי הגמילה. נתקתי איתו את הקשר. כבר חודשיים שלא התראינו. אבא שלי מאוד יקר לי. אבל הסחיטה הנפשית. והדאגה האיומה רובצת עליי תמיד. הגעתי למצב ששיחת טלפון אחת איתו גרמה לי להתמוטטות עצבים. בכי בלתי פוסק ולילות ללא שינה. אני בחורה שמחה, ואופטימית, אני תמיד נאחזת בצד היפה של המטבע. אבל אני לא יכולה להתמודד עם הנטל הרגשי והפיזי (גם עזרתי לו עם המון כסף). אני מאוד אוהבת אותו. ואני רוצה להיות איתו בקשר. החיים קצרים מידי. וצריך לקבל את הדברים כמו שהם. אני פשוט לא מצליחה שלא לתת לזה לגעת בי. אני לא יועדת איך לגשת אליו. ולהיות איתו בקשר "נורמלי"... מבלי שאני ייאלץ לוותר על כל כך הרבה מעצמי. אני הולכת כרגע לפסיכולגית. אבל אני לא מרגישה שהדבר עוזר לי כל כך. למישהו יש עצה? טיפ...? משהו?...

מאיה שלום, נראה שאת מתמודדת שנים ארוכות עם מצבו הקשה של אביך ומשלמת מחיר כבד על כך. ניכר כי עשית דרך עם עצמך ואת משתדלת לשמור על כוחותייך ונפשך. הרצון להיות בקשר עם אבא מובן ומרגש, וגם החשש שלך שזה שוב ימוטט בך משהו, אני חושבת שאי אפשר שזה לא ייגע בך המצב שלו. גם אם אינך חשה שהטיפול עוזר כרגע, הייתי נותנת לכך זמן, כי יש סיכוי שבטיפול ניתן יהיה ליצור מרחב להתבונן בכל מה שקשור לאבא ולקשר עימו, ובמשך הזמן גם להצליח להיות עמו באיזה שהוא קשר שלא יפגע בעצמיות שלך. בברכה, שרון