היי שרון
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
שמתי לב שהרבה נשים כותבות על התלות והאהבה שנוצרת להן כלפי המטפלת . אני מטופלת למעלה משנה וחצי , אולי לצערי ואולי לא גם לי זה קורה כרגע בטיפול. אני מרגישה שאני רוצה שהיא תיהיה לידי כול רגע אפשרי . אין בן אדם בעולם שאני יותר אוהבת ומעריצה ממנה ואיך שאני יוצאת מהטיפול אני כבר מתגעגעת ורוצה לחזור . היא תופסת לי חלק מאוד גדול מהחיים, זה אמנם קצת מפחיד ומלחיץ אבל אני יודעת שזהו התהליך שעוברים בטיפול ושבסוף גדלים . אבל השאלה שלי היא על משהו אחר . שאני מגיעה אליה לטיפול ,אנחנו מדברות ממש על הכל והקשר ביננו מדהים במלוא מובן המילה! אני שופכת בפניה את הלב ומספרת לה כמה אני אוהבת אותה , וכמה שאני רוצה שהיא תיהיה בחיי וכמעט את כל הפנטזיות . היא בתגובה רוב הזמן או שותקת / שואלת שאלות או מסבירה לי עובדות שקיימות . לפני כמה פגישות שהגעתי אליה היא אמרה לי שהיא התגעגעה אלי ושהיה לה שבוע קשה .. וזה נראה לה שלא התראינו הרבה זמן . מצד אחד זה עשה לי כ"כ טוב לשמוע את זה ..סוף סוף קצת רגש :) מצד שני ..לא הצלחתי להבין את המשמעות של המילה געגוע כלפיי .. הרי מתגעגעים לבן אדם שיש לנו רגש אליו . ואני הרי רק מטופלת שלה , השאלה שלי איך אני אמורה לפרש את זה.. שהיא מרגישה אלי משהו? שהיא זקוקה לי? שהייתי חסרה לה? שמרוב כל הרגשות שהעברתי אליה , התעורר אצלה גם משהו? ודיברתי איתה על זה .. היא לא ענתה תשובה חד משמעית . אולי קשה לה להתמודד עם כל הרגשות שלי . מה את חושבת בתור מטפלת ? האם את גם מתגעגעת למטופלים שלך?
שלום לך 'מנסה להבין' אפתח ואענה לך שוודאי שגם למטפלים יש רגשות למטופליהם, אוי ואבוי אם לא היו.. כפי שכתבתי בתשובות קודמות מטפלים הם בני אדם (גם כשהם עובדים). נשמע שהפתיע אותך שיש למטפלת רגשות כלפיך. זה נושא חשוב לדיבור ביניכן. למה שלא יהיו לה? כאילו אינך מאמינה שאת חשובה עבורה.. הנושא הזה של שיתוף המטופל ברגשות המטפל אינו פשוט ויש לגביו דעות לכאן ולכאן, והבדלים בין גישות תאורטיות שונות. הדעה האישית שלי היא שבעיקרון הטיפול הוא המקום של המטופל ויש לשמור מאד על כך שזה יישאר המקום של המטופל ולא להפך (למשל שהמטופל צריך להכיל את המטפל ורגשותיו..). אך קיימים גם מצבים יוצאים מן הכלל, ואם אחוש שזה מתאים ותורם למטופל יתכן ואשתף, תלוי גם בזמן היותו בטיפול ובעומק ההכרות בינינו. וכן, יש מצב שאמצא עצמי מתגעגעת.. לילה טוב, שרון
אני וגם היא (יותר טוב ממני) מבינות את העובדה שזה הטיפול שלי , היא מתעקשת תמיד שנשמור את המקום בשבילי . היא לעולם לא מדברת על עצמה , לא מביעה רגשות , לא משתפת בכלום . ברגע שהדברים יצאו ואמרתי לה כמה שאני אוהבת אותה ,ומתגעגעת וכו' אולי היא הרגישה שאני דוחקת אותה לפינה , ומבקשת לשמוע ממנה כול מיני דברים כמו שהיא אוהבת, מתגעגעת , שאני חשובה לה . ממש ביקשתי את זה ממנה.! את חושבת שיכול להיות שבגלל הלחץ שלי עליה ,היא הרגישה שהיא חייבת לי ובעצם אמרה שהיא מתגעגעת (כלומר אני חושבת שהיא אמרה את זה סתם) ? או שיכול להיות שהיא באמת התגעגעה ? קשה לי קצת להבין את זה , כי אני אף פעם לא הרגשתי שיש לה איזה רגש כלפיי..