בקשה !

לגולשות ולגולשים, לצערי נאלצתי למחוק התכתבות שאינה מתאימה לפורום, שעיקרה היה העלבות הדדיות. להזכירכם, מטרת הפורום היא התיעצות בנושאים שונים. משמח מאד לראות שיש התכתבות ביניכן, יש תמיכה ופירגון. הקושי הוא כנראה כאשר עולים חילוקי דעות, אז אבקש להקפיד על כבוד הדדי גם אם אין הסכמה. אני מודעת לכך שיש ויהיו אנשים שינצלו את הפורום לשתילת הודעות ופרובוקציות, תשאירו לי להתמודד עם כך. שיהיה לכולנו שבוע טוב, שרון

אני מסכימה איתך. אני רוצה למצוא כאן הקשבה ותמיכה הדדית לכן איני מוצאת טעם לרדת כאן על מצוקות שמביע אדם. חברה טובה שלי כתבה לי כאן מכתב מהלב כאשר גילתה שאני כותבת כאן, אז היה לי קשה לקבל תגובה קטלנית מצד כותבת אנונימית שהשתלחה בי ללא רחמים. שבוע טוב, מזל

ההשתלחויות הדדיות.

שרון ערב טוב, מעריכה את עבודתך המסורה, וחושבת גם כן שהכי נכון להשאיר לך להתמודד. אני קוראת כמה שנים בפורומים ומידי פעם יש פרובוקציות וסוג כתיבה שמאד מאד מנסה להזמין לויכוחים ולמשתתפים מאד קשה להימנע מהם. ואני חייבת לשאול... האנשים האלה כותבים משהו אמיתי וזו אינה הצגה? הם לא עושים את עצמם? כאילו הם עד כדי כך לא רואים את המציאות? אגיד לך למה אני שואלת - אימא שלי שהייתה לה בעיה נפשית פתולוגית קשה, הייתה מדברת בביטחון ובלי להתבלבל. למשל, היא הייתה יכולה להכחיש כל קשר לדבר שבוודאות היא עשתה והיו עדים לכך, או לומר שמישהו לא נמצא פה (כשהוא כן). האנשים האלה בפורומים מזכירים לי אותה ואת החבר שלה (עוד יותר גרוע...) וההודעות הן טריגריות מאד בשבילי עד כדי פגיעה עצמית. אז אני חוששת שקוראים נחשפים אליהן ותוהה אם לא מדובר לפעמים בפונים שנמצאים במצב שמצריך אשפוז. אני כועסת על מערכת דוקטורס וחבל שאי אפשר לאתר את הכותבים האלה ולשלוח אליהם משטרה. סליחה, אבל אלה הפחדים הקשים שלי.

חרדה שלום, יש בינינו אנשים מכל הסוגים. זה אכן מטלטל לעיתים לקרוא הודעות שהינן פוגעות או תוקפניות. המערכת ואני כמנהלת הפורום משתדלים לשמור על המקצועיות ועל כללי התכתבות נאותים, ובסה"כ אני חושבת שלרוב זה עולה יפה. אני מבינה את פחדיך לאור החוויות שאת עברת. מקווה שאת יודעת גם לשמור על עצמך לאור נסיונך בקריאה בפורומים. שיהיה לך שבוע נעים, שרון

הי חרדה, אני מבינה אותך מאוד. היה לי חבר כזה כמעט שנתיים. לקח לי זמן להבין שחצי מהדברים שהוא אמר היא בעצם לא נכונים, שהוא בעצם "חי בסרט", אבל האמין בהכל. והכי גרוע היה שהתחלתי להבין שבעצם לא היה ולא נברא, או שאצלו כל צל הרים הופך להרים, וחלילה - אם פקפקתי בו או העזתי להטיל ספק: זכיתי לא פעם למטר גידופים ואיומים (הוא מעולם לא הגיע לאלימות פיזית). בסופו של דבר עזבתי. הוא לא הבין שהוא אומנם יוצר לעצמו סרטים (ואני יודעת שזה חלק מהבעיה), והמילה "טיפול" היתה גורמת באופן מיידי לסצינה נוראית. לא יכולתי להישאר שם בשבילו ולהחזיק את שנינו במצב הלא בריא הזה. אז לשאלתך - יש אנשים שבאמת לא עושים את עצמם, לא רואים שהם "חיים בסרט", ומאמללים בדרך את הסביבה שלהם... נכון שהכי קל זה לכעוס עליהם, להעליב אותם ולריב איתם - אבל זה חסר טעם. אני רואה את זה קורה פה (וגם באתרי פורומים אחרים, בהם אני מגיבה מדי פעם), ויודעת עד כמה קשה לסביבה להתמודד (בעיקר למשתתפים אחרים - קבועים יותר או פחות). זנ נכון גם, שיש כל מיני "טיפוסים" של מנהלי פורומים - כאלה שמוכנים ללכת עם... וכאלה שבסופו של דבר עוצרים את השטף. כל אחד וסגנונו הוא, ואין זה מן הראוי שגולשים ישפטו את ההחלטות שלהם, משום שסביר להניח שבכל מקרה טובת הכלל עומדת לנגד עיניהם. אז למרות החוויה שלי עם האקס, שאינה עוצמתית כמו זו שלך מן הסתם, אני יודעת למה את מתכוונת בשורה התחתונה. שולחת לך עידוד ובקשה - אין פה אף אחד/ת ששווה את זה שתפגעי בעצמך!