מישהי קרובה לי

שלום ,אני לא יודע אם הנושא שייך לכאן אבל אני אכתוב . יש לי מישהי שהיא ממש קרובה אליי , ידידת נפש. שעד לא מזמן ועדיין הייתה יוצאת הרבה לבלות ומלאת שמחת חיים . עכשיו , אנחנו לומדים יחד, ופתאום התחילה אצלה תקופה , שהיא הרגישה קוצר נשימה היא התחילה לחשוב , משהו לא טוב לי בלב , בטוח , היא בת 23 , רופאים בדקו אותה אמרו שהכל בסדר. לאחר זמן מה כאבים בשד , היא ניבדקה ואמרו לה שהכל בסדר אבל היא עדין מתעקשת לחשוב שחור ולהכניס לעצמה תמיד פחדים שאלוי זה גידול או משהו נורא, כל פעם היא מוצאת משהו חדש ונכנסת לחרדה .. ממה זה נובע ואיך אני יכול לעזור לה ?

לפי מה שאתה מתאר היא ניראה לי שהיא מפחדת. כי כשמפחדים לפעמים יש קוצר נשימה והתיאורים שתיארת כאן. השאלה אם יש לזה גורם. בכל מיקרה ולדעתי היא צריכה יעוץ פסיכולוגי. כדי שיעלו על הסיבה לפחד ויטפלו בזה. בהצלחה איתן

שלום מישהו, פונים לפורום המבקשים לעזור לחבריהם הפכו לתופעה קבועה כאן ומרגש לראות שלאנשים יש חברים טובים ואיכפתיים המוכנים לעמוד לצידם בשעת צרה. לצערי, פרט לתמיכה החברית - שהיא מאוד חשובה כשלעצמה - אין הרבה מה שחברים יכולים לעשות במקרים אלה. הפתרון שאני מאמין בו הוא טיפול (אחרת לא הייתי עוסק בכך בעצמי) והפניה לטיפול ע"י אדם אחר היא בעייתית כי המוטיבציה צריכה להיות של האדם הפונה עצמו. טיפול הוא לא דבר שהוא יעיל אם כופים אותו ופרט למקרים קיצוניים, גם אי אפשר לכפות אותו. אשר לידידתך - לפי תיאוריך, היא סובלת מהיפוכונדרייה. זה סוג ספציפי של הפרעת חרדה (ר' כתבה בשער הפורום). לא פחות חשוב מהטיפול הפסיכולוגי הוא הקשר עם רופא המשפחה, שיתייחס ברצינות לכל אחת מהתלונות הגופניות. ייתכן שרופא משפחה שיש עימו קשר של אמון הוא גם הגורם המתאים להפנות את הסובל מהיפוכונדרייה לטיפול פסיכולוגי. כידיד, חשוב לשמור על מתן תמיכה מצד אחד, אך על הצבת גבולות, מצד שני, משום שאחרת אתה תעביר לידידתך את המסר ש"כדאי" לה להיות היפוכונדרית, שכן היא זוכה לתשומת-לב ("רווחים מישניים") בתגובה לפחדיה, מה שיחזק אותם. כמובן, שמומלץ להציע לה טיפול פסיכולוגי, אם כי יש אנשים המשוכנעים כל כך שהבעיה פיזיולוגית שהם ייעלבו מההצעה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין