:- (

הי שרון, היום אני רוצה שתנסי לא לנחש את שמי בקול רם... רוצה ללחוש כאן מילים מפוחדות-נגעלות. יש משהו שקבעתי שאעשה מחר שמגעיל אותי ומחריד אותי לעשות. אף פעם לא עשיתי אותו קודם וממש הגיע הזמן. הוא כרוך בפולשנות נוראית, בנגיעה, בהצצה, בעירום אני מנסה לא לחשוב על זה ופשוט להגיע, אבל זה בלתי נסבל. אני לא בטוחה שאני יכולה לעשות את זה. זה מגעיל אותי נורא. מחריד אותי. משפיל אותי גם.. כמו כרוך באיזו תבוסה איומה. הודאה באשמה. כניעה. בא לי למות (כצורת ביטוי).. לא יודעת איך אעמוד בלהתפשט. בלראות את עצמי בסיטואציה כל כך מעליבה. לא יודעת מה יהיה. כותבת וקצת בא לי לבכות.. אני ממש צריכה מילים עדינות, עוטפות ואימהיות.. לא בא לי ללכת :-( _____

שלום אני, נשמע לא פשוט בכלל, מעורר חרדה ואי נוחות. אני מבינה שמדובר במשהו שחייב להעשות, כנראה לטובתך (אם לא, תתקני אותי, כי זה הכיוון של תשובתי אליך). אולי תחושת התבוסה, האשמה, העלבון, לא קשורים לדבר הזה שצריך להעשות אלא למשהו שלך אישי ממקומות אחרים, הקשור בגוף כפי שהוא, בחשיפת הגוף. המוכנות שלך להתמודד עם רגשות אלה היא החשובה כרגע. אני מסכימה שהדרך היא לא לחשוב על זה ופשוט להגיע, לנסות לשים כמו מחיצה בין הדברים. את עושה כי צריך, זהו! לזכור שזה עובר מהר ואת אח"כ תהיי גאה בעצמך שהתמודדת, שדאגת לעצמך. מקווה שיעבור מהר ובקלות, בלי התעסקות מיותרת, לילה טוב, שרון

(רק בלחש.. תודה רבה.. פחדתי להשאר כאן לבד, ריבוע אדום) מנסה לדמיין שזאת היא שמדברת מגרונך לילה טוב, קצת סוער לי בפנים אני