למזל

כן, זו אני משם... כואבת אותך ומבינה את סבלך. עם זאת ברצוני לומר שאם את לא תעזרי לעצמך - אף אחד לא יוכל לעזור לך. זוהי ביצה די טובענית - להתעסק ב 'למה' - למה עשו לי וכדומה.. ממליצה לך בכל ליבי שתתמקדי ב 'איך' - לצאת מהביצה הטובענית הזאת, בעזרת כל הידיים כאן המושטות לעברך, אך בעיקר - בעזרתך- את עצמך! פני לטיפול - בינתיים, עד שתשובת המטפלת הקודמת תהיה יותר ברורה. אל תחכי לה - דאגי לעצמך! ואל תתני לה את הכח להפיל אותך ככה. היא בסך הכל בן אדם עם חולשות משלו, בשר ודם כמוך וכמוני. תשתמשי בכל מקורות העזרה שאת יכולה - אם זה דרך קופ"ח או המרכז לנפגעות. אל תחכי! האינטרנט מאד נחמד כמקור תמיכה אבל את צריכה עזרה יותר ממשית. אנא! אף אחד לא יעשה זאת למענך. בחרי בחיים.

כמה אור יש בך, כמה את מנסה להאיר את דרכם של אנשים, את דרכי. באמת שהדרך שלי חשוכה וקשה לי ללכת כי אני לא רואה. אני מודה לך על טוב ליבך, על ההכלה, על הניסיון האמיתי שלך לעזור לי גם פה וגם שם. הבעיה היא בי מאירה- יש לי בעיות ראייה.