שרון

שרון, את לא חושבת שראוי שהיא תתקשר , ותשאל אותי למה נפגעתי כ"כ ? את מאמינה שטיפול נפשי באמת פותר דברים? למה אני מרגישה שבעיקר אני נתלת במשהו שלא יכול - לתת לי חיבוק/שלא נוגע/שלא מתקרב/שומר מרחק נפשי ופיזי - כן זו היא.. איך אני יכולה להפגש עימה-כאשר היא לא שמה על המייל שלי? כאשר כתבתי לה במפורש שנפגעתי? אני מחכה לטלפון ממנה- לראות אם היא זורקת את ה8 חודשים האלו לפח.

היי נעמה, אני חושבת שלי זה ברור שנפגעת מאד ואת מחכה לתשובה, מה המטפלת מבינה ומרגישה ומה טיב השיח הפנימי ביניכן- זה כבר קודים המוכרים וידועים רק לך ולה. אז דעתי כאן לא כ"כ רלוונטית..ההרגשה ששומרים ממך מרחק ולא נותנים להתקרב היא קשה ומכאיבה. אך את בודקת את המטפלת שלך בלי מילים, היא אמורה לנחש שאת מציבה את מבחן שיחת הטלפון הזו כדי להחליט אם הטיפול היה שווה או לא. זה בעייתי. ואם היא לא יודעת עד כמה חשוב לך שתתקשר, והיא ממתינה לך בפגישה? כנראה לדבר על הפגיעות והרגישות שלנו בצורה ישירה דורש כוחות נפש עצומים, יותר בטוח לחכות לסימן הזה, שיחת הטלפון, מייל, כל דבר שירגיע את כאב הדחייה.. אני מקווה שתמצאו מוצא מהמקום הכואב והקשה הזה. שרון

לנעמה שלום ברשותף אני מתערבת כי חוויתי דבר דומה, וכל הזמן חיכיתי לסימנים שלא הגיעו , וחוויתי זאת כדחייה. עד שיום אחד נשברתי , החלטתי לעזוב ואמרתי את כל אשר על ליבי כולל כל הסימנים שנראו לי כדחיה. לא אשכח את מבט התמיהה של המטפלת שלי שלא היה לה שמץ של מושג על מה שהתחולל בתוכי. ומשם צמחנו למעלה. לכן, מנסיוני אני מייעצת לך להביא הכל לטיפול בהצלחה