שאלה

היי שרון, שוב מוטרדת ורציתי לשמוע את דעתך... האם את חושבת שיש משמעות לדמיון בשלב ההתפתחות בין מטפל למטופל והאם היעדר דמיון כזה עלול להפריע לאמינות הקשר. למשל כאשר המצב המשפחתי שונה וחריג אצל המטופל?

היי שון, אם הבנתי אותך נכון, את שואלת אם הבדלים ברקע ההתפתחותי-משפחתי בין מטפל למטופל מפריעים לקשר ביניהם. הרבה אנשים חשים שכדי שמטפל יוכל להבינם הוא צריך לעבור חוויות או ארועים דומים למה שהם עברו. מקור התחושה הינו בהרגשה שאנו חשים לעיתים ש"רק מי שעבר מה שאני עובר יכול באמת להבין אותי". יתכן שקירבה כזו (ברקע או בהתפתחות) יכולה לעזור להבין את האדם מולך, אך בעיני משמעותית ואפילו הכרחית יותר היא היכולת הרגשית של המטפל לאמפטיה, היכולת לשים עצמו בנעליו של המטופל ולהרגיש מה שהוא מרגיש, מתוכו. יתכן שאת מרגישה כי דבר מה בשונות בינך לבין המטפלת עלול להפריע לאמינות הקשר. איני מכירה את המטפלת שלך ואיני יכולה לומר ספציפית לקשר שלכן אך בעיקרון איני חושבת שזו סיבה לקושי בקשר הטיפולי. לילה טוב, שרון

בתקווה שאספיק אותך עוד הערב.. חושבת שהבנת נכון ורק רציתי לחדד - אם למטפלת לא קשה להימנע משיפוטיות? למשל כשהמטופלת מבוגרת ממנה וגם לא נשואה ו/או ללא ילדים ואולי כבר איבדה את הסיכויים לזה.. ועסוקה בהתמודדות עם הקשיים הנלווים לזה, בעוד המטפלת צעירה ומטופלת בילדים קטנים. ברור שהמטפלת אמורה לשדר מקצועיות ואכן כך עושה (כלפי חוץ), אבל אני חושבת שבתוך תוכה , היא בטוחה שאני מוזרה.. תודה :-)