:- )

הי... אין לי שאלה או משהו חשוב להוסיף, רק להביע הזדהות עם גודש האהבה שמעתירים לאחרונה כאן על הנשים שאיתנו.. אוסיף את שלי לשרשרת המתגבהת כאן בהדרגה, של מילים קרובות, מחממות לב, אישיות ומרגשות. קל לי לאהוב אותה.. ממש בקלות זה בא לי.. בטבעיות מרגשת (וחונקת לפעמים מרוב שזה הרבה).. זו (עדיין?) לא אהבה סוחפת, או כואבת בעוצמה שלה..גם לא אהבה שמבקשת איזה מימוש או מגע. אהבה נעימה, כמו פלג שקט שמפכה החוצה ומחלחל פנימה בהתמדה.. היא ממלאת אותי חיוכים ורוך. ממיסה אותי. זו רק ההתחלה אבל הנוכחות שלה בי מורגשת לי יותר ויותר..מלווה את המקומות הגאים, וגם את אלה המכווצים והמפוחדים. לא תמיד במילים שלה,(גם! מאוד אוהבת אותן!), אבל אולי בעיקר בנוכחות החמימה והחכמה שלה. בחוש ההומור שלה שאני אוהבת לאהוב.. ברגישות שלה כלפיי, במבטים שלה שנוגעים בי כל כך. היא חמודה. באמת. ועדינה איתי כל כך, ורגישה כלפיי ממש.. רוצה כבר עוד- עוד לקרב אותה, עוד להיחשף בפניה... לא קל לי.., אבל אני מרגישה כאילו אני מושכת אותה פנימה. היא בסדר, אין מה להגיד.. ;-) יקרה לי מאוד. וברוח החיוכים שליוו את הכתיבה, צצה גם שורה משיר.. :-) אז הנה, מתנה: http://www.youtube.com/watch?v=abaxcinu5xo נעים פה אצלך, שרון... לא שאלתי כלום- רק רציתי לחבק משהו.. קשה לשאת לפעמים את כמה שהיא נחמדה ;-) בפרט כשהיא קצת כמוני (נדמה לי) ובטח תובך מכל המילים האלה.. (אבל היא באמת מיוחדת). לילך

כאילו כולנו חשות אותו הדבר? אני מציעה להקים איזו אגודת 'מטופלות מתאהבות' :-) האמת? נשמע לי אחלה רעיון.. כ"כ הרבה לבבות שבורים. כ"כ הרבה סבל ויגון. ללילך ולכל השאר.. אני מקווה בשבילכן ובשבילי.. לקבל את הכוח לשנות את שניתן לשנות ואת הכוח לשאת את שלא ניתן לשנות. (כמו אהבה שכזאת עצומה אך אפלטונית וכה כואבת) ערב טוב..

אורית זה רעיון טוב ..להקים אגודה אהבתי ..מטופלות מתאהבות :) בסוף זה ייצא שיש לכולנו אותה מטפלת שוברת לבבות .. לפחות אם אין מה לעשות עם זה אז לצחוק על זה ..זה גם דרך טובה להתמודד מעניין אותי מה היה קורה אילו כול אחת מהמטפלות שלנו הייתה נכנסת לפורום .. מבינה שמדברים עליה ..וקוראת מה שאנחנו רושמות מה הן היו חושבות לעצמן... נק' למחשבה ..אולי אני אתן לה את האתר שתכנס ותשתתף :/(כן ממש )...

שמחה לראות פה מישהו מוכר.. במיוחד שזו את. ומקוה שזה בסדר מצידך. אם לא, איאלם ואיעלם. אני(מיקה)פה כבר כמה זמן, (בזהויות שונות) ו.. נכון. שרון באמת מקסימה.

מיקה יקרה, מודה שקצת קיויתי שמישהו ממעבר לקיר יגיח גם הנה... שמחה שזאת את :-) מרגישה פה קצת הקלה.. יש כאן טעם של פעם. שם קצת לחוץ ואגרסיבי לי. כנראה מסיבות שקשורות אליי ולא לשם.. אפילו הכתיבה שלי כאן, הופתעתי, חזרה קצת להיות כמו של פעם. לא לגמרי בטוחה אם כבר היית בפורום "פעם", אבל את סולחת לי אם אני מדברת איתך כאילו היית, נכון? השפה שלך מרגישה מוכרת וקרובה.. נעים שבאת, לילך