שאלות ענייניות

שלום, אני סטודנטית לפסיכולוגיה וממש בעת זו אני מגישה מועמדות לתואר שני בפסיכולוגיה למגמה הקלינית. במקביל, אני מתכוונת להציג את מועמדותי גם לתכנית ההשלמות לתואר שני בעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה, מתוך שאיפה להשתבץ (באמצע השנה השניה במסלול זה; בשנה הראשונה נלמדים רק לימודים כלליים בע"ס) במגמה הקלינית. תחום העבודה הסוציאלית אינו מוכר לי ואני חשה כי אינני בקיאה בשפה שלו ובדרישותיו. אינני יודעת כיצד להביא את עצמי אליו ודרך אילו קריטריונים להציג את עצמי. ירייה באפלה, אפשר לומר... אשמח אפוא אם תוכלי לשתף אותי במחשבותייך ובידע שלך לגבי מספר עניינים: ראשית, כיצד את חושבת שעליי לכתוב את קורות החיים? האם האוריינטציה צריכה להיות רגשית או פרקטית? האם לשתף בתהליכים רגשיים עמוקים, באופי המשפחה בה גדלתי, באיכות היחסים הבינאישיים שאני יוצרת עם סובביי? האם לפתח תובנות שונות לגבי מהלך חיי? ואם לא - מה כן? שנית, אני מעט מתלבטת אם להגיש מועמדות למסלול עם תזה או ללא תזה. האם זה משנה משהו ביחס להתקדמות המקצועית או שהתרומה היחידה של תזה היא למי שמתעתד להמשיך במסלול אקדמי? האם למשל מקומות עבודה (כגון תחנות לבריאות הנפש) מסתכלים על נתון זה? האם בתי ספר גבוהים לפסיכותרפיה נותנים עדיפות לבעלי תזה? שלישית, מהו המסלול המקצועי של עו"ס קליני? האם מייד עם סיום התואר הוא יכול להשתבץ בעבודה קלינית ממש או שמא עליו לצבור קודם נסיון וותק במקומות עבודה אחרים? אודה לך מאד אם תוכלי לענות לשאלותיי ולהציע הצעות מנסיונך, מיכל

מיכל שלום, אני מבינה שאת נרשמת לשני המסלולים כי אינך בטוחה לגבי התקבלותך למגמה הקלינית בפסיכולוגיה? כי אכן יש הבדלים בין שני המסלולים. לשאלותיך- לגבי קורות חיים בד"כ מבקשים רקע עובדתי על עצמך, אחרת היו מציינים זאת במיוחד, אך ניתן גם להרים טלפון ולברר. בקורות חיים הסטנדרטיים הייתי מדגישה התנסויות קליניות אם היו במהלך לימודי תואר ראשון או בחייך בכלל (למשל אם חנכת מישהו או תפקידים מיוחדים בצבא וכו'). לגבי מסלול עם תזה- התרומה העיקרית היא לתואר אקדמי נוסף, אלא אם את מתעניינת בכך ומעוניינת להשקיע בתחום זה. מקומות עבודה בבריאות הנפש יסתכלו על כך אם הם מחפשים מישהו לתחום המחקרי בנוסף על הקליני. בבי"ס לפסיכותרפיה פחות מתעניינים בנתון זה ויותר בנסיון הקליני שלך. ולשאלתך השלישית- עו"סים נדרשים לעבוד בתחום של בריאות הנפש (או להתנדב במסגרת כזו) כתנאי לקבלתם לתואר שני, כך שבוודאי שיכולים לעבוד בו עם סיום התואר..בכלל עו"ס מתחילים בהתנסות הטיפולית כבר משנה ראשונה בתואר ראשון.המסלול בפסיכולוגיה קלינית ארוך יותר כיוון שלאחר תואר שני יש עוד 5 שנות התמחות. אך ברגע שאלה מסתיימות ניתן להתחיל לעבוד כעצמאי. מקווה שהייתי לך לעזר! הייתי מציעה גם לדבר עם אנשים בשני המסלולים לשמוע מהם איך זה היום, וכמובן שעליך לחשוב מה יתאים יותר לך ולאופייך. בהצלחה רבה!

תודה, שרון. אכן, היית לי לעזר רב. תודה על ברכת ההצלחה. לאחרונה אני מוצאת את עצמי אוחזת בברכות כאלה חזק חזק, ומוסיפה שילוב אצבעות ליתר בטחון. :-) מיכל