רע לי

התחלתי עבודה חדשה והתפטרתי מהקודמת. בקודמת לא מיציתי את עצמי מבחינה מקצועית ובחרתי לעזוב. נקרעתי לעזוב את החברים במקום העבודה הקודם אבל לא הייתה לי ברירה וקיויתי לטוב. מחברה צעירה הגעתי לחברה מבוגרת של אנשים שגדולים ממני פי שניים.. בני 50, 60 ו- 70. קודם כל נוצר מתח סביב העובדה שקשה לי לעבוד עם מוזיקה (הפרעות קשב). המנכ"ל התערב לטובתי אבל כשהוא לא נמצא העובדים בוחרים לעשות מה שהם רוצים... אין לי ברירה אלא לחזור לקחת כדורים למרות שנמנעתי מזה עד עכשיו. לאחר מכן נוצר מצב שאני בעצם מנותקת... כמעט אף אחד לא מדבר איתי. הייתי רגילה לשיחות ערות עם אנשים בני גילי וכעת אני מנותקת חברתית. בא לי לקום וללכת, אבל במצב של היום אין אלטרנטיבות לצערי. בסוף יום עבודה אני מרגישה תשושה פיזית ונפשית.

שלום שרון! לא ברור לי מהי שאלתך בעצם? יתכן שהתחושות שהעלית קשורות בכך שזהו מקום עבודה חדש ולוקח זמן להסתגל וליצור קשרים חדשים. שמירת קשר עם חבריך ממקום עבודתך הקודם יכול לעזור לתחושת רצף ולהקל מעט על תחושת הניתוק החברתי, עד שתמצאי עצמך במקום החדש. תני לעצמך זמן להסתגל. בהצלחה!