לשרון

יש לי בעיה שהולכת ומחמירה שאני "מתמוטטת" מכל דבר וזה מתבטא בנטיה לבכות בקלות ליד אנשים (מה שלא היה בעבר. תמיד הקרנתי שלווה גם במצבים בהם הייתי נסערת).מרגישה שלא "מחזיקה את עצמי", מאד רגישה לכל הערה/ביקורת ומרגישה שלא עומדת במצבי עומס בעבודה. בנוסף גם קשה לי ל"להתאפק" בלא לומר דברים שאח"כ מתחרטת עליהם (בד"כ בעיתות כעס ופגיעות). ובאופן כללי מרגישה מאד חלשה. אני נמצאת שנה בטיפול אבל גם שם מרגישה לא מוכלת ולא מוחזקת. אובדת עצות! תודה מראש

ליהיא שלום רב, נשמע שאת עוברת תקופה של סערה רגשית שאינה קלה עבורך. חלק מהתגובות שאת מתארת יכולות להיות קשורות לכך שאת מרשה לעצמך להיות קרובה יותר לרגשותיך האמיתיים, כך שרגשות שבעבר הסתרת או החזקת בתוכך עכשיו מבוטאים בעוצמה. אם זה כך, זהו חלק מתהליך טיפולי טוב שקורה ויש לראות בכך שלב שאחריו יחול שיפור ביכולת שלך להיות יותר שלמה עם עצמך ורגשותיך. יחד עם זאת תחושתך שאינך מוחזקת ומוכלת בטיפול מחייבת בדיקה. הטיפול אמור להיות מקום בו תחושי מוחזקת ומוכלת, וחשוב שתשתפי את המטפלת ברגשות הללו. מקווה שנק' מבט זו תעזור לך להסתכל על המצב קצת אחרת. בהצלחה! שרון

אני ממש מבולבלת. מצד אחד המטפלת מזמינה אותי לשיחת טלפון שבועית בנוסף על הפגישה ומצד שני מסיבות טכניות השיחה הזאת אף פעם לא מתקיימת כמו שצריך אם בכלל. (מסיבות טכניות גם אין אפשרות למפגש נוסף). כשהתלוננתי, החליטה לבטל את השיחות (כי התלוננתי?!) , כי זה לא עושה לי טוב. (ולה?) מרגישה שאני מכבידה עליה ושאולי היא אמביוולנטית לגביי - יש לה רצון לעזור אבל אולי יש לה גם התנגדות פנימית לא מודעת - כלפיי? קשה לדבר איתה על הנושא ולקבל תשובה עניינית, פרט לכך שהיא מאד עמוסה בתקופה זו. אני מרגישה שאני צריכה יותר ,במיוחד שמצבי מידרדר.. קשה לי לחשוב על להחליף מטפל כי אוהבת וקשורה אליה (ואולי זה המצב המוכר לי (?)- להידחות..) מבקשת עזרה . תודה