חרדה רפואית שהורסת לי את החיים

אני בחורה צעירה עם מצב רפואי קשה אחרי טראומה קשה לפני מספר שנים. אני בחורה עם סף רגישות מאוד מאוד גבוה. אני חיי את חיי המון ברשת, בהמון בדידות חברתית וחוסר מעש -לאחרונה כבר עיפות , והמון המון מתח ועצבים בחיים, ומהרשת עצמה, מאנשים ברשת . יש לי כאבי ראש מאוד מאוד חזקים בחצי ראש ימני. היה לי התקף כזה לפני כמה חודשים, אני ורופא המשפחה שמנו לב שהוא חוזר כפעם בחודש אז הוא הניח שזה כאב ראש ממתח, או סוג של מגרנה וככה נרגעתי שהאמנתי לזה ואחרי יום יומיים זה חלף. הפעם בא ההתקף מאוד מאוד קשה ולחץ על העין הימנית מאוד מאוד חזק יש ימי רגיעה וזה קל יותר, אבל תחושת שיתוק חצי פרצוף, וזרמים כל הזמן מרגישה כמו זורם לי משהו לראש זרם זרם זרם, ותחושת רעב לא מסוגלת לאכול בקושי נחלשת. שמעתי בפרסומת, ראיתי בסרט בלי לרצות כמובן אירוע מוחי, אירוע מוחי, התקפי לב, באיזור מגוריי דיברו על אנשים שחטפו אירוע מוחי דיברתי עם מישהו בטלפון שמעתי על אירוע מוחי בלי שארצה הקיפו אותי בסיפורי לב מוח. וגם גידול בראש. ואני רק שומעת על הדברים האלה אני הופכת להיות חולה. וסיפרו לי על זה בזמן שאני בהתקף כאב ראש השיגרתי הנ"ל, יש לי פחד שיש לי את אחד מהנל והפעם אולי לכן ההתקף כבר שלושה שבועות לא חולף......אין לי חיים ממנו.... כל בוקר אני כמה ישר מחכה לראש איך הכאב ראש יתחזק יהיה לי שיתוק ויאלה שיבוא כבר האירוע מוחי ונגמר לא יכולה יותר. האחד מתחיל להגיד לי תעשי בדיקות דם זרימת דם למוח האחר תעשי בדיקות נורולוגיות וכו'.... הלוואי והבעיה שלי תצא באמת שאין אין כלום. ככה היה לי לפני יותר מחודש כאב גב מאוד מאוד חזק--ויש לי בעיה רצינית בגב היה סביר שזה יקרה---לא אבל אני בדיוק שמעתי על דיסקוס , ישר הפנמתי שיש לי דיסקוס קראתי חומר ראיתי דימיון בסיפטומים באתי לרופא כבר עם החלטה שיש לי דיסקוס ,ויצטרכו לנתח אותי-ואותי רפואית אסור לנתח בגלךל מצבי אז מה יעשו אני אמות וכו' הוא שמע טוב טוב את כל התיאור בדק...והחליט שאין לי דיסקוס וזה רק כאב גב שגם מקרין לרגל ויחלוף והצליח לתת לי הסבר רפואי משכנע ממש בשפה רפואית (ככה זה עובד אצלי)......תוך יומיים הכאבים נעלמו כלא היו. איך לא חושבים על הרע ביותר כשבא איזה שהוא סיפטום רפואי-ומכריחים את הגוף לתקפד פעילו מינימלית לאכול לזוז .? האדם הראשון שיצליח ללמד אותי לא לאבחן את הסיפטומיים הרפואיים שקורים לי --לרע ביותר.....יהיה הגדול בחיי.

שאני חיה במצב רפואי מאוד מאוד לא טוב נשימה וקצת לב-שהוא כלשעצמו הסתיים בעבר הי שם מעלה ולקח הרבה מאוד חודשים לאתר בדיוק מה הבעיה(דום נשימה) ולטפל טיפול מונע, מלבד לרמוז לי בצורה מרגיזה שהפבעיה היא פסיכאטרית.....מאז "איבדתי אמון"...באין לך כלום רק נפש-עד שלא מוכיחים לי בבדיקות רפואיות מלאות. ועייפתי כבר מזה -כי תמיד בסוף כן יש משהו , שלא מטפלים בו ולא מבינים איך אני בכלל שמה לב לזה כדוגמת פעימות מוקדמות שיכולות להכניס אותי לחרדה.....אני שומעת (ומבינה רפואית שזה לבד לא מסוכן אבל כשזה קורה אני לא יכולה אף פעם לדעת אם זה רק פעימה או יותר בלי אקג), איך את מרגישה את זה בכלל חולי הפרעות קצב קשה לא מתיחסים ולא מרגישים עד שהם מתדרדרים..הגוף שלי היום רגיש בהיכון לכל פיפס הכי קטן שלא כסידרו...

שלום לך, לפי תיאורייך חלק מהבעיות הרפואיות המעסיקות אותך הן בהחלט בעיות רפואיות לכל דבר ועניין. ההתייחסות של הרופא שלך לכאבי הראש, למשל, נראית לי תמוהה ואני חושב שאת צריכה לפנות לבירור נוירולוגי יסודי. אכן ההתרשמות היא שזו מיגרנה, אך כיום ישנם טיפולים פיזיולוגיים מתקדמים במיגרנה ויש אף נוירולוגים שזה תחום התמחותם. לא תמיד מקובל לתת טיפול מניעתי, אך בוודאי שמקובל לעשות זאת כאשר ההתקפים באים בתכיפות שאת מתארת. כנ"ל לגבי הפרעות קצב. נכון, ששתי התופעות עלולות להיות תוצאה של לחץ פסיכולוגי שיש לטפל בו במקביל, אך יש להדגיש שמדובר בתופעות פסיכוסומטיות, כלומר, תופעות גופניות שהמקור להן עשוי להיות נפשי, ולא בהיפוכונדרייה, פחד ממחלות שאינן קיימות, ויש לי הרגשה, על סמך תיאורייך, שהרופא שלך התייחס אל כאב הראש קצת כאילו היה היפוכונדרייה. עם זה, טיפול פסיכולוגי בהחלט יכול לסייע הן כדי לברר את המקור ללחץ הנפשי הגורם לתופעות והן כדי להתמודד עם ההשלכות הפסיכולוגיות של התופעות הפיזיולוגיות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין