טיפול פסיכולוגי

דר' רובינשטיין שלום רב, עברתי על חלק מתשובותך לפניות של אנשים ובאחת מהן אמרת שלעיתים מטופלים בטיפול פסיכודינמי שוכחים שהטיפול אינו מיקרו קוסמוס של העולם. האם הטיפול אינו אמור לתת לי כלים להתמודדות עם אנשים שאני חיה בקירבם? במילים אחרות אני שואלת מה טיפול מסוג זה, אמור להקנות לי וכיצד? כיצד הוא יכול לעזור לי בהתמודדות חברתית וביצירת קשרים עם בני אדם "בעולם האמיתי"? אודה על תשובתך, רוני

שלום רוני, הייתי מעדיף שתתארי קצת את קשייך ולא תשאלי את השאלה באופן תיאורטי וכללי. כמו כן, האם היית בטיפול פסיכולוגי כלשהו ובאיזו גישה? אז אהיה יותר חכם באשר לגישה הטיפולית המתאימה לך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

שוב שלום דר' רובינשטיין, הייתי בטיפול פסיכותרפיה פרטני (פגישה אחת לשבוע) במשך למעלה משנתיים כאשר המטפלת שלי יצאה לחופשת לידה. במהלך החופשה לא הרגשתי געגועים או מחסור בטיפול, להיפך היה לי טוב קצת פחות לקטר להרגיש ממורמרת וכועסת. במקביל אני נמצאת בקבוצה טיפולית גם בגישה הפסיכותרפיסטית (גם מפגשים אחת לשבוע). מצד שני אני מאוד מתוסכלת ששני הטיפולים לא מסייעים לי בפתיחות והפחתת חרדות במפגשים חברתיים שאני מתנסה בהם. עדיין מאוד קשה לי במפגשים חברתיים, קשה לי למצוא שפה משותפת עם אנשים קשה לי להיפתח, קשה לי להרגיש מחוברת, בד"כ לא כל כך מוצאת את עצמי במפגשים מהסוג הזה, מחפשת תמיד איזו פינה נסתרת. האם הציפייה שלי שטיפולים מהסוג הזה אמורים לסייע לי, אינה מציאותית? בנוסף לטיפול אני נוטלת פלוטין במינון של 30 מיליגרם ואדרונקס במינון של 6 מ"ג במשך שנתיים, מצד אחד התרופות הפחיתו משאלות מוות והתפרצויות רחמים עצמיים ויותר מיקוד וריכוז מבחינת לימודים ועבודה ומצד שני לא ממש משפרים את ההרגשה באופן כללי, לפני שהתחלתי ליטול את התרופות היתה לי ציפייה מהן לשפר את מצב הרוח באופן כללי. אודה על תשובתך המקצועית, רוני