אין לי

היי גידי, אני בת 28 ונמצאת בקשר זוגי לסירוגין 6 שנים שברובן המכריע היו ללא מגורים משותפים. את רוב שנותינו העברנו בריבים, פרידות וחזרות. עד לפני כחצי שנה או יותר רציתי לחזור ולו רק בגלל מה שהקשר הזה הזכיר לי - את התקופות היפות, את האהבה הרבה שקיבלתי. אך מאז זה נהיה אף גרוע יותר, גם כשחוזרים זה לא יפה, זה לא מרגיש נכון כמו פעם, האהבה היפה שהיתה בינינו נעלמה\מודחקת\דעכה ולא גורם לכיף לאף אחד מאיתנו. אחרי כל כך הרבה שנים אני יכולה להגיד בביטחון שאני רוצה באמת לסיים עם הקשר הרקוב הזה ולהמשיך הלאה בחיי. הבעיה היא שעד עכשיו לא הצלחתי לעשות זאת. אני תמיד נשברת ומציעה לחזור.אני בכלל לא יודעת למה אני רוצה לחזור, אני כבר לא ממש אוהבת, כמעט לא נמשכת, לא נעים לי במחיצתו, הוא בעיקר עולה לי על העצבים, אין בינינו תקשורת, הוא עסוק כל חייו כקורבן איתי ובכל זאת אני לא מצליחה!!! וזה לא שאני עוברת פרידות קשות, אני אפילו לא בוכה עליו, לא מתגעגעת,המקסימום שאני מרגישה זה למלא חלל. הקשר איתו הפך בעיקר להרגל, אני לא מכירה שיגרה אחרת כל כך הרבה שנים.. ולכן חוזרת כל פעם מחדש. האם מה שתיארתי מסביר כוחו של הרגל, שללא ספק גורם משמעותי או שיש שם בנוסף משהו יותר עמוק? טיפול פיסכולוגי לא עולה על הפרק מבעיות כספיות, ואני לא רוצה להישאר תקועה עוד כמה שנים במצב הזה, מה אתה מציע לי לעשות כדי לחתוך את זה מבלי עזרה חיצונית? מקווה שמה שתכתבי מספיק. תודה

שלום מקלדת, אני בהחלט חושב שיש כאן הרבה יותר מכוחו של הרגל, אם כי אינני מבטל את החשיבות והמשמעות של הרגל. למעשה, חלק גדול מהספרות המקצועית העוסקת בטיפול התנהגותי-קוגניטיבי ממשיגה בעיות וקשיים עמוקים מאוד במונחים של הרגלים שיש להיגמל מהם. הקשר שאת מתארת נותן לך ביטחון רב מעצם היותו מוכר. אני מטפל בלא מעט מטופלים דיכאוניים "עקשנים" מאוד שאינם מוכנים לנקוט צעדים מינמאליים למיגור הדיכאון וזאת משום שעם כל הסבל שבדיכאון, מדובר בדבר מוכר ובטוח. אני משער שבקשר שאת מתארת יש דברים הרבה יותר נעימים מדיכאון. אחד הדברים החשובים הוא שהבחור מצידו מקבל אותך כמות שאת, וזה צורך מאוד בסיסי של כולנו. האלטרנטיבה היא לצאת ל"שוק הבשר" של אתרי הכרויות ובלייד דייטים, שם תעמדי למבחן, תרוצי מ"אודישן" ל"אודישן", כשאת "נשפטת" (ואמנם גם "שופטת") על מראך החיצוני בלבד, שוק אכזרי ללא ספק. לדעתי, לא מיצית את הבנת הרווחים המישניים שיש לך מן הקשר הקשה אך המגן הזה. אגב, טיפול פסיכולוגי ניתן גם במסגרת הביטוחים המשלימים של קופות החולים השונות במחיר מסובסד (כמחצית מהמינימום המקובל בשוק הפרטי) וגם במרפאות חוץ פסיכיאטריות של בתי חולים כלליים (באמצעות הפניה מפסיכיאטר של קופ"ח), שם הטיפול ממומן באופן מוחלט ע"י קופ"ח (טופס 17). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com