סדר ארגון ומוטיבציה.

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

24/01/2009 | 13:54 | מאת: אלמוני

שלום גידי. אני בחור דיי מבולגן, המילה ארגון וסדר לא ממש יושבת לידי. אני גם שכחן ומעופן. חלק נכבד מהתיאורים שציינתי כאן, קשורים להפרעת קשב שלי. בעבר טופלתי בתרופה, אך תופעות לוואי כמו רעידות וכו' גרמו לי להפסיק וגם כי התייאשתי מההניסיון למצוא פיתרון לבעיה, משהו שכנראה יקרה בקרוב כי אי אפשר לחיות מבלי להצליח להתרכז. זה הרקע. בגדול, יש לבעיה חלק שני לטעמי, המוטיבציה והקושי להתמיד. בשנה האחרונה ניסיתי כל מיני אפשרויות: *רשימת דברים שצריך לעשות (לא טוב לי- לא מאורגן לפי סדר מסוים של דחיפות, או מיקום הדברים שצריך לעשות..) *לו"ז - גם בנייר וגם בתוכנות במחשב (קלנדר של אאוטלוק למשל). וכו'... אבל הרבה דברים לא מחזיקים מעמד, תירוצים יש אינסוף, ואין לי מוטיבציה לעשות טבלה בסגנון טיפול קוגנטיבי התנהגותי (יש כמה עצות מהספר "בוחרים להרגיש טוב") כדי לגרום לי לעשות. פשוט מאוד: ל.ע.ש.ו.ת, כאן ועכשיו, לא לדחות אחרי שאני אקרא בפעם ה-5 את YNET או לראות מה חדש בתפוז וכך הלאה... לא יודע, חשבתי שוב לחזור לטיפול פסיכולוגי אך המחיר יקר מידי, למרות שהתועלת גדולה וזה יקרה מתישהו.. יש לך אולי טיפ שיגרום לעשות משהו מבלי לבלבל את השכל? (השאלה שלי מצחיקה אותי, כי זה קצת אירוני לשאול אותה, כי אולי במקום טיפים אני צריך לקום עכשיו ולעשות...)

לקריאה נוספת והעמקה
24/01/2009 | 23:31 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אלמוני, מוטיבציה אינה דבר שאפשר להחדיר לך מבחוץ. כלומר, איש אינו יכול לרצות דברים במקומך ובלי מוטיבציה קשה לעשות דברים, שחלק גדול מהם דורש עבודה סזיפית. הפתרונות שמצאת לעצמך כמו טבלת האנטי-דחיינות ב"בוחרים להרגיש טוב" וכד' הם בהחלט פתרונות שעובדים, אף שאינם "מרנינים". טיפ נוסף הוא לחלק את משימותיך למשימות קטנות מאוד ולבצע משימה אחת כל יום (נניח, לכתוב עמוד אחד ביום בעבודה סמינריונית שאתה צריך להגיש). עוד טיפ הוא לסגור את YNET, למשל, עד שלא ביצעת את המשימה היומית ולהפוך את הקריאה ב-YNET לחיזוק חיובי על ביצוע המשימה. לסיכום, אין כאן "ניסים ונפלאות", אלא עבודה קשה. כמו שאדם עם מטבוליזם איטי צריך לעשות יותר פעילות ספורטיבית ולעשות דיאטה חמורה יותר מאדם בעל מטבוליזם נורמאלי, כך גם אדם הסובל מהפרעת קשב צריך להשקיע יותר בהתארגנות. עם הזמן ועם הרבה מוטיבציה, ההתארגנות הופכת להיות "אופי שני". אגב, הטבלאות שאתה מדבר עליהן עוזרות מאוד לכל מי שמתמיד בהם. הדבר הוכח במחקרים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

מנהל פורום פסיכותרפיה