צביעות בטיפול

שלום, רציתי לכתוב על משהו שמאוד מציק לי. אני רווקה בת 44, כמעט ללא קשרים בעבר, בהווה וכמובן גם בעתיד. אפשר לומר שכבר התרגלתי ללבד, והכמיהות לקשר קרוב כמעט הודחקו לחלוטין אבל כמובן שפה ושם הן עוד צצות אל פני השטח. אני בטיפול עם הפסקות אצל מטפל אחד לאורך שבע שנים. אני מאוד מחבבת אותו ועושה רושם שגם הוא אותי ודיברנו הרבה על הרצון שלי בקשר (יותר בעבר, כי כאמור, כבר התייאשתי לחלוטין). הוא בן חמישים והשבוע התברר לי, לאחר שהתגרש, שיש לו חברה בתחילת שנות השלושים לחייה. עובדה זו מאוד ציערה אותי, שכן היא ממחישה לי את מה שאני יודעת מזה זמן - שלא אוכל למצוא גבר בגילי או באיזור גילי, שכן הם מעוניינים רק בנשים צעירות מהם בעשרים שנה, על מנת שיוכלו להמשיך ולהתרבות! ומי שעשוי להתעניין בי הוא "חטיאר" בן שישים. כך הראו גם הנסיונות האחרונים שלי באתרי היכרויות ולכן נואשתי מהם כליל. מה לעשות, איני מעוניינת בגבר הגדול ממני בעשרים שנה ואחרים אינם מחשיבים אותי כאדם, שכן הרחם שלי לא שמישה. ברור שאני מאוד כעוסה וממורמרת ואיני מוצאת טעם בלשוב אל הטיפול עם אדם שמצד אחד מנסה להציג תמונה שבה הכל עוד ייתכן, האפשרויות פתוחות, ומנגד בחייו האישיים ממחיש בדיוק עד כמה העולם הולך ונסגר בפניי. אשמח לשמוע את דעתך בעניין.

שלום שילה, קראתי בתשומת-לב את פנייתך והכאב שלך מאוד נוגע ללב. בהתחלה צרם לי לקרוא שאת כה בטוחה גם באשר לסיכוייך למצוא גבר גם בעתיד, אך בהמשך הבנתי שאת פוסלת לא פחות מאשר נפסלת. שילה, אני יכול להעיד מניסיוני גם עם מטופלות וגם עם ידידות/חברות שגם נשים הרבה יותר מבוגרות ממך מוצאות קשרים עם גברים סבירים בהחלט. לא תמיד הקשר בגיל הזה מוביל לחתונה, אך יש בהחלט קשרים עמוקים עם או בלי מגורים משותפים, כי אכן אנשים בגיל הזה התרגלו למרחב אישי מאוד רחב. עניין שקשה לי לא להתייחס אליו הוא הקשר הממושך מאוד שלך עם המטפל. אינני מעודד אותך לעזבו, חלילה, אך נראה לי שיש מקום להתייחס בטיפול בצורה אמיצה, גם מצידך וגם מצידו, עד כמה קשר הדוק ובטוח זה אינו בא על חשבון יחסייך עם גברים. נכון שאין יחסי מין בקשר הזה, אך מדובר במטפל גבר, בקשר הדוק וממושך מאוד איתו, שאולי פוגע בנכונות שלך להתפשר במציאת בן-זוג. כדאי לתת את הדעת על העניין. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com