מצב נפשי

שלום רב, אני בחור באמצע שנות העשרים לחיי, ונמצא במצב של מתח נפשי בשנתיים האחרונות. דיכאון קל וחרדות בחצי שנה האחרונה.לדעתי, הדבר נובע מההסביבה שבה אני נמצא וגר. (גר בבית עם המשפחה). כאשר איני בבית למשך תקופה ארוכהאני מרגיש די אחרת. בנוסף אני סובל מאקנה בשנה האחרונה. אני נוטה לחשוב שזה כתוצאה ממצבי הנפשי. אני מעוניין לגשת לטיפול פסיכולוגי אם זה יכול להועיל ולעזור. אשמח אם אקבל חוות דעתך לגבי סוג הטיפול שעשוי להתאים לי (בין אם זה קונגטיבי התנהגותי, דינמי או כל דבר אחר), על סמך פירוט זה. תודה רבה.

שלום ניר, אין ספק שיציאה מבית ההורים תורמת משמעותית לרוווחה הנפשית ולהתפתחות האישיות של האדם. זאת הן על סמך ממצאי מחקר אינטנסיבי מאוד שערכתי ואת המשכו אני עורך כעת והן על סמך פניותיהם של הפונים לפורום זה ועבודה רבת-שנים עם מטופלים: http://www.giditherapy.com/dpd.html להערכתי, כל טיפול יכול לעזור לך לעזוב את בית ההורים ולהפוך עצמאי יותר, אך הדבר מחייב שינוי סדר העדיפויות שלך (למשל, אם אתה לומד וזה עלול להאריך בשנה את לימודיך). הייתי מתחיל אולי מטיפול התנהגותי-קוגניטיבי שזו תהייה מטרתו וממשיך בטיפול דינאמי שבו יעובדו יחסיך עם הוריך, שבוודאי תהייה להן השלכה על יחסיך עם אנשים משמעותיים אחרים בחייך. לעיתים קרובות הדבר אפשרי אצל אותו מטפל מכיוון שההכשרה הבסיסית של רוב המטפלים בארץ היא דינאמית. לגבי האקנה - נסה רופא עור טוב (אם יש לך ביטוח משלים/זהב/..., מגיעים לך 3 ביקורים אצל מנהל או סגן מנהל מחלקה) ואני מאמין שכאשר תצא מבית ההורים ותוכיח לעצמך שאתה עצמאי גם פצעי הבגרות (או ההתבגרות), ייעלמו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com