שיחרור מצהל

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

30/12/2008 | 19:43 | מאת: נטע

שלום. לפני שבועיים בערך השתחררתי מצהל ומאז אני מרגישה נורא בודדה וחסרת תועלת. אני מוצאת את עצמי כל היום בתחושת דכדוך ובדידות. המעבר מהצבא לאזרחות נורא קשה בשבילי מכיוון שבצבא הורגלתי להיות נוכחת כל היום עם אנשים ועם פעילות. "מטלות האזרחות" נורא מלחיצות אותי ואני לא מצליחה להתאקלם כראוי. בעבר הייתי נורא שאפתנית לגבי לימודים, טיולים וכו' אולם עכשיו אין לי חשק לעשות כלום ואני נמצאת במעין הלם. הבדידות מכבידה עליי מאוד, וכל ניסיון להתחבר עם אנשים נוחל אכזבה עקב כך שאני לא מצליחה למצוא נושאים לשיחה ולתקשר עם אנשים. אני נורא פסימית ורואים את זה עליי ואני מניחה שעקב זה אני לא מצליחה לתקשר עם אנשים. אני נמצאת בבית רוב שעות היום לבד עקב עבודת הוריי ודבר זה מדכא אותי מאוד. אני בוכה סתם ככה לעיתים קרובות בגלל התסכול ששורר בי. אשמח לקבלת עזרה. תודה.

לקריאה נוספת והעמקה
30/12/2008 | 22:48 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום נטע, שימי לב שחלק מהעזרה טמון בפנייתך עצמה. בדיעבד את יודעת שבצבא המסגרת, האנשים והפעילות עזרו לך. יש אנשים שמאוד נהנים לצאת לחופש חסר גבולות לתקופה מסוימת בתום שירותם הצבאי ויש כאלה שהוואקום שנוצר מעורר בהם חרדה או דיכאון. כנראה שאת נמנית על הקבוצה השנייה ולכן מומלץ לך למצוא מסגרת חלופית בהקדם האפשרי, גם אם היא זמנית (כמו קורס שמציעים ביחידה להכוונת חיילים משוחררים). זה יספק גם תכנים, גם אנשים, גם פעילות ולא תיאלצי להיות לבד. בהמשך מסגרת של לימודים אקדמיים יכולה להתאים לך. על אף האמור לעיל, תגובתך נשמעת בכל זאת חריפה ולמעשה מציינת דיכאון. לכן, כדאי אולי בנוסף למה שהצעתי להתייעץ עם פסיכיאטר באשר לעזרה תרופתית של כמה חודשים כדי לעבור את משבר ההסתגלות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

מנהל פורום פסיכותרפיה