אשמה לא אשמה.

שלום רב! אני מקווה שאתה זוכר אותי מהשאלה אשמה לא אשמה. האבחנה שלך שאני זקוקה לשימוש רב בצורך אשמה יכול להיות מאד נכונה.מצאתי את עצמי מאשימה את עצמי שאולי לא היה צורך.תוכל להסביר לי למה קיים בי צורך רע שכזה מפני מה אני מנסה לא להגן על עצמי ולפגוע בי? לגבי הפסיכולוגית תלותיות אהבה ושנאה אז עזבתי אותה השבוע ופתאום נורא עצוב לי אני שונאת את עצמי על טעויות שעשיתי. היא אמרה שהפרידה קשה לה ואני אמרתי כן בטח אז היא אמרה שעכיו באמת פגעתי בה. היא אמרה שתעזור לי למצוא מטפל קוגנטיבי ואם ארצה אוכל לחזור אליה.אני כבר מתגעעגעת ויודעת שזה אשמתי כי אני עזבתי את הטיפול אני צריכה לעמוד בתוצאות.אני עצובה מאד ושוקלת לקחת כדורי הרגעה.רציתי לשאול האם מטפל שמטפל במטופל רואה מולו את המטופל כחולה?? תכתוב לי מילות עידוד ותודה שאתה תמיד שם. מעניין שרק בפגישה האחרונה היא אמרה לי שהבאתי את עצמי!

שלום ליאור, יהיה זה בלתי אחראי ובלתי מקצועי מצידי לאבחן את מצבך, כולל רגשי האשמה שלך, דרך הרשת בלי להכירך אישית. זה תפקידו של איש מקצוע המטפל בך. על פי תיאורייך, ויודגש שהתיאור הוא חד צדדי ולא שמעתי את הצד של המטפלת, השיתוף שלה אותך ברגשות שעוררה הפרידה ממך אצלה נראה לי עומס-יתר על קשייך. לדעתי, מטפל צריך לכבד את רצונו של המטופל לעזוב את הטיפול, לעזור לו למצוא מטפל אחר במידה והוא יכול וכמובן להשאיר לו דלת פתוחה. אינני יודע אם את מילות העידוד והתמיכה שלהן את כה זקוקה תוכלי למצוא דווקא אצל מטפל קוגניטיבי שיתמקד בשינוי אמונותייך ומחשבותייך, אך אם את מרגישה שהדבר יעזור לך, בהחלט שווה לנסות אותו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין