פסימיזם ועוד...

לגידי שלום. זאת פעם ראשונה שאני נמצאת פה בפורום ומאוד נהנתי מהמאמר בדף הפתיחה. ובכן הרקע שלי הוא כזה: בגיל 17 ( היום אני בת 26) הכרתי בחור שהיה חבר שלי במשך 5 שנים. בעקבות הפרידה (בגיל 22) כנראה שעברתי איזה סוג של דיכאון שבא לידי ביטוי בירידה במשקל ובעיקר בבריחה ושימוש בסמים (הרבה גראס). במשך תקופה של חצי שנה התנסתי גם בסמים קשים יותר (כדורים) ובעקבות טריפ רע עברתי "קריסת מערכות" שבמהלכה ניסיתי להפגש עם פסיכולוג והוא רק עיצבן אותי. בדרך שלי לצאת מהסבך הזה היתה לחזור בתשובה (אני חוזרת בתשובה כ שלוש שנים). ובאמת ותודה לאל בדרך ללא דרך הצלחתי לאזן את עצמי ואף הפקתי יתרונות "מהחוויה" הזאת (הפסקתי לעשן (גם סמים וגם סיגריות), גילתי שאני טיפוס מתמכר ושאני צריכה לשמור על עצמי, הצלחתי להשלים בגרות (דבר שלא היה ראלי מבחינתי לפניי) והיום אני סטודנטית באוניברסיטה. הבעיה העקרית שלי היום היא שאני מאוד מאוד פסימית. מצד אחד אני בחרתי בתהליך לחזור בתשובה למרות שהרבה דברים בדרך הזאת מאוד מפחידים אותי ומצטיירים לי בצורה שחורה. לדוגמא: שידוך: אני נפגשת עם המון בחורים אבל בגלל שאני יודעת שזה מוביל לחתונה ומייד אחרי ילדים (דבר שאני נרתעת מימנו) אני לא מסוגלת לראות את הבחור שעומד מולי באור חיובי (ובנוסף לכך שאין לי בטחון במערכת זוגיות וזאת בעקבות ניסיון העבר שלי). אני יודעת שאם הייתי בוחרת בדרך החילונית למערכת יחסים אולי היה לי קל יותר אבל אני ממש לא מאמינה במבנה הזוגי החילוני ופוחדת שוב להפגע. בקיצור אני חריגה הן בצד הדתי והן בצד החילוני. בנוסף לזה אני לא מסוגלת לאפשר לעצמי לנטוש את הדרך הדתית וזאת מפחד מ "יצרי הרע" אני מודעת היטב למצב המסוכן שבו הייתי נתונה לפניי החזרה בתשובה ויש לי חששות שזה יקרה שוב כי אני מודעת לזה שאני לא מסוגלת לשים לעצמי גבולות לבד. אני לא יודעת עם אני מוגדרת כלא שפויה (שאלה שמעסיקה אותי רבות..) אבל דבר אחד ברור אני אכן מצליחה להתמודד עם החיים בכוחות עצמי ללא טיפול...למרות שלא בטוח שבדרך הנכונה. ועכשיו לאחר המגילה הארוכה הזאת - שאלותיי הם כאלו 1) האם אני פסימית בצורה נורמאלית או בצורה קיצונית? 2) לדעתך אני שפויה? 3) האם יש לך עצה בשבילי? ובבקשה על תפנה אותי לרבנים כי הם בטוח לא יבינו אותי... 4) האם אתה יכול להמליץ על ספר טוב שמסביר את משמעות הסמלים בחלום תודה רבה מראש מאיה

1. לדעתי את בהחלט יכולה לשים לעצמך גבולות לבד, עובדה, הצלחת. חזרה בתשובה דורשת המון כוחות נפשיים ומשמעת עצמית ואת מתמידה. 2. חששות מזוגיות בעקבות פרידה כל כך קשה נשמעים לי הגיוניים בהחלט בין אם זו זוגיות דתית או חילונית. 3. מעבר תרבותי ותפיסתי כזה (מחילוניות לאמונה) חייב להיות מלווה בקשיי הסתגלות ולא פלא שאת מתקשה לדמין את עצמך הן הזוגיות "חילונית" (ממנה נשמע שאת מנסה לברוח) והן בזוגיות "דתית" הזרה לחינוכך והכרותך. 4. גם הדתיות היא פלורליסטית במידה רבה ואין רק דגם אחד של יצירת זוגיות. נכון שהלחץ החברתי לחתונה נוטה להיות יותר גדול אך את לא חייבת להכנע לו. 5. ישנם הרבה פסיכולוגים מעצבנים, אבל גם הרבה טובים מאד (נסי אולי פסיכולוגית אישה או פסיכולוג דתי) ולדעתי שווה מאד לנסות שוב, ביחוד כדי להסיר ספק שאכן את בחרת בדרכך החדשה בגלל שהיא יותר מתאימה לך ולא בטעות בשביל לברוח ממה שמפחיד אותך בדרכך הישנה. (גם בחברה הדתית ישנן פרידות, ולעיתים דוקא הלחץ לא להפרד הוא הגורם לנזק). 6. לי את נשמעת מאד שפויה, וכמו שגידי תמיד אומר, אנשים לא שפויים באמת אף פעם לא חושבים על עצמם שהם לא שפויים. 7. נסי את "פשר החלומות" של פרויד.

למעיין תודה רבה - שמחת אותי מאוד. יש לי שאלה: מי את? כלומר את איזה סוג של מטפלת או סתם חובבת של הפורום הזה? תודה מאיה

שלום מאיה, תודה על פנייתך המרתקת. אנסה לענות על שאלותייך לא לפי הסדר שאת שואלת, אלא לפי סדר החשיבות, כפי שהוא נראה לי. קודם כל, חשוב לציין, את שפויה! כתבתי כאן מספר פעמים שהפחד משיגעון הוא כמעט ערובה לשפיות, משום שחוסר שפיות מאופיין בין היתר ע"י חוסר מודעות לכך. את, לעומת זאת, מפגינה מודעות עצמית מרשימה מאוד, אינטליגנציה גבוהה וגם מודעות לחסרונות של הפתרון שמצאת לעצמך, החזרה בתשובה, פתרון שאנשים הבוחרים בו נוטים לעשות אידיאליזציה שלו ולראות בו פתרון אולטימטיבי. הפסימיות שלך גם היא לגמרי נורמאלית. אמנם אין לנו "נורמות" לגבי פסימיות, אך מהן, בעצם, פסימיות או אופטימיות? אלו צורות ניבוי. על סמך מה אנחנו מצפים מה יקרה לנו בעתיד? יותר מכל, על סמך עברנו. את מתארת עבר לא קל, ומכאן שתצפי (שימי לב: לא שצפוי לך) לעתיד קשה. זה נראה לי אך טבעי וזה אף משמש לך בלם בפני היסחפות לא רציונאלית בחזרה בתשובה. עצתי לך היא לפנות לטיפול פסיכולוגי. יש לך פוטנציאל אישי עצום להפיק ממנו ולהיבנות ממנו. מכיוון שאינני מרגיש נוח להיכנס לנושאים של השקפת עולם, אני משאיר את הבחירה בידייך האם לבחור במטפל דתי או חילוני, אך אני בהחלט מצטרף לחושים הבריאים שלך לא לפנות לרב. ולסיום, באשר לספר על חלומות - אני מאמין שפירוש חלומות הוא כלי רב עוצמה בטיפול כאשר מפרשים את החלום לאור סיפור החיים האישי של המטופל ונסיבות חייו. אינני מאמין ב"אינדקס" שאכן מופיע במספר ספרים, לפיו ישנן חזיונות המסמלים דברים, באופן בלתי תלוי בחולם. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין