עוד על מה עושים

מאד מעניינת התיזה שמריבה היא בעצם רצון להפרדת כוחות אבל בקשר שלנו היא דווקא זו שרוצה עוד ועוד ואני למרות אהבתי אליה מוכנה ליותר פרטיות לעיסוקים אישיים .הקשר ביננו התחיל בחו'ל והיום היא הגיעה לכאן ועוברת קשיי קליטה לא פשוטים ולא מכירה פה עדיין אף אחד כך שהתלות שלה בי גדולה מאד וזה יכול היה להיות בסדר אם לא המריבות שהיא יוצרת מתוך הרגשה שאני מידי עצמאית ולא כ'כ זקוקה לה -וזה לא נכון,אני נותנת מעצמי המון וגם נהנית בחברתה אך לא מהקטע של ריבים קטנוניים אינסופיים,אז אייך מסתדרת התיזה של הפרדת כוחות עם הצורך דווקא להיצמד אלי ולא להתרחק,ואייך להגיב לה כשהיא פוצחת במריבות ופרשנויות נחיתיות שאין להן שחר ?

שלום רותי, לדעתי, המריבות נוצרות באופן בלתי מודע ותפקידן ליצור הפרדה. במודע המריבה מבטאת את התסכול שלה בגלל רצונה של חברתך שתהיי שם בשבילה, כאילו יש לך זכות קיום רק כ"שלוחה" שלה. הפתרון שאני רואה הוא הצבת גבולות כדי לשמור על הקשר או להציל אותו, גם אם בתחילה זה יעורר התקוממות מצד חברתך. במקביל, הייתי מציע לך לשאול את עצמך על איזה צורך שלך התלותיות הזו של חברתך עונה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com