דבר מוזר

אם אני אני אז אני מרגיש צורך להיות עצבני ממורמר וכועס נורא מול מטפל ואפילו עליו, וככה לא מנומס להיות וזה אולי גם יפחיד אותו ואותי ויפריע לטיפול אז יוצא שאני מנומס ושכלתני אבל אז אני לא אני והטיפול לא אמיתי לא משנה כמה זמן הוא נמשך. מה דעתך?

שלום דוד, מנקודת מבטי, כמטפל, נימוסים טובים אינם מעניינים אותי ובוודאי שאעדיף שהתנהגותו של המטופל עימי תהייה כנה ואמיתית. למען האמת, זו גם המחמאה הגדולה ביותר שאני יכול לקבל ממטופל. אם קשה לך "להתגבר" על נימוסיך, אולי תנהל יומן שבו אתה כותב את כל הדברים הקשים שרצית ולא יכולת לומר למטפל ותראה לו את זה. מה דעתך? בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

זה לא מצליח להשתחרר בכתיבה, ניסיתי, יכול להיות שאני חושש להשתחרר באמת כי עלול לאבד שליטה ומי יודע מה יקרה? עד כמה מטפל ובמיוחד מטפלת מסוגלים לעמוד בזה? בדמיון זה נראה לי אולי כמו החילופי אישיויות האלה בסרטים וזה מפחיד נורא. למרות שזה נראה לי הכי נכון מבחינה טיפולית אני לא בטוח שיש מטפל שירצה לעמוד בזה, ואם הוא יפחד ממני אני יסתגר יותר. יש כל כך הרבה זעם תסכול ועצבים של כל החיים שחייב להשתחרר כי זה עושה אותי חולה נפשית. נראה אבוד..