בעיית גניבה.

הופנתי לפורום על ידי גידי נתחיל מזה. נתחיל בכלליות. אני בן 17 ילד להורים גרושים וחי חיים מצויין בלי חסרונות. מידי פעם מתי שמזדמן לי ושאני יודע ב100% שלא יתפסו אותי אני גונב דברים...כסף/חפצים וכו' עוד לא יצא לי לנסות להתמודד מול היצר הזה פנים אל פנים ולנסות לעצור את עצמי... אבל לאחרונה הגזמתי בגניבה והגעתי למסקנה שחאלס אני חייב לתמודד עם זה ולסיים את זה. אני באמת חושב שאין לי בעיית קלפטומניה כי אני לא גונב דברים בלי הפסקה... אשמח לקבל ביקורת כלשהי לא משנה מה היא . תודה רבה לעוזרים באמת שהנושא מאוד רגיש וחשוב לי ובמיוחד חשוב לי לא לפגוע בבני משפחתי ובקרובים אלי. תודה רבה.

שלום אנונימי, אני ממליץ לך לפנות לטיפול התנהגותי-קוגניטיבי שמתמחה בפיתוח טכניקות לשליטה עצמית. ישנה, כמובן, בעיה של מימון וכאן אני חושב שהגיע הזמן לערב את הוריך, כלומר, להודות במעשים, להציג אותם כבעיה פסיכולוגית שכבר התייעצת בקשר אליה (אפילו להפנות אותם לפנייתך הנוכחית לפורום) ולבקש שיממנו לך טיפול כזה. להצגת הבעיה בפני הנפגעים מגניבותיך יש לא רק ערך מעשי, כדי שיממנו את הטיפול, אלא גם ערך פסיכולוגי של תיקון. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

האם טיפול התנהגותי-קוגנטיבי מתאים גם לרוצים לרזות, היות ומדובר על שליטה בהתנהגות כפייתית?

אני כבר בן יותר משלושים, גם לי בגילך היתה התנהגות של גניבה. וגם אני לא חשבתי אז שאני קלפטומן וגם לא חושב כך היום. אני חושב שעצם זה שהצגת את עצמך כבן להורים גרושים, כאילו הגירושין של הוריך קשור איכשהוא לתופעת הגניבה שלך, מצביעה על זה שאצלך בתודעה קיים הקשר הזה, בין ההתנהגות שלך, לבין המצב המשפחתי. למרות שאין מצוקה כלכלית, אתה אולי מצביע על מצוקה משפחתית, מצוקה של תקשורת, אתה גם מציג את עצמך כילד, ולא כנער או כבחור. אולי אתה בעצם אומר שמה שאתה עושה הוא לגיטימי, כי ההורים שלך גרושים, וכי אתה בסך הכל ילד, ושהתנהגות הגניבה היא לא סטיה נפשית שלך. אני חושב שההחלטה להתמודד ולהתעמת עם התופעה פנים אל פנים היא אמיצה ונכונה. אולי תנסה לשאול את עצמך את השאלה מה היית רוצה להשיג בכך שאתה גונב, ואם אתה לא יודע את התשובה אתה יכול אולי להמציא אותה ולראות מה המצאת, להתייחס אל התשובה שהמצאת כאילו היא היתה המציאות.התשובה הזו יכולה להיות גם תשובה לשאלה מה אתה רוצה, מה חסר לך, איפה כואב לך. ואולי היא תוכל לנווט אותך לטפל בכאבים או בחוסרים הספציפיים הללו. אני היום מבין שכל מיני התנהגויות שלי בילדות ובנעורים, כמו הגניבה ושאר תופעות עברייניות, לא ביטאו רצון לפשיעה, אלא סוג של התרסה נגד העולם, רצון לתשומת לב, רצון לכח, לשליטה על האחרים, להתנסות בהרפתקה ולראות איך אני לא נתפס, איך אני כמו כוכב קולנוע, מצליח להתחמק מעונשים....