טראומה כתוצאה מטיפול גרוע

לפני שנים רבות נחשפתי לפסיכולוגית במסגרת XXXXXXX. למרות הזמן הרב שחלף אני מרגישה פצועה מאוד כתוצאה מיחסה הגרוע של פסיכולוגית זאת. היותי צעירה מאוד ותמימה- לא נסתי על נפשי אלא לאחר שכבר היה מאוחר מידי- כך שהפגיעה הפכה לאנושה ובלתי הפיכה. ידע לי שבקרב אנשי מקצוע ידוע ומפורסם כי הנ"ל עלולה לגרום נזקים ללקוחותיה.למרות זאת אפשרו לה לשמש כראש היחידה לייעוץ מה שהקנה לה הכוח לפגע ביתר עצמה. טיפול בטראומה- נסתבר כבלתי אפשרי משום שפסיכולוגים נרתעים מלגעת בכשלון של עמית למקצע- בכך נחשף למעשה חוסר אמינותו של העיסוק בפסיכותרפיהחוסר התועלת שבו . היעדרה המחלט של כל נורמה אתית מקצועית ן\או פיקוח נאות. .

אני מצטרפת לחוויה שלך. גם אני חוויתי טיפול גרוע ביותר. זה מדרדר את האדם עו דיותר מבחינה נפשית, וכמובן אנשי המקצוע יכולים להתייחס בקור-רוח לעניין, ולדבר על התנגדות או דפוס של יחסים, וכן הלאה. מה שכרוך בהאשמת הקרבן, כמובן. ד"ר גידי החביב מאד! אל תמליץ לאנשים לפנות לשרות הציבורי (ראיתי המלצה כזו כאן בפורום, לפרגית הצעירה). המטפלים הגרועים בוודאי מקבלים מטופלים גם בקליניקה הפרטית, אך נדמה לי שריכוזם במקומות הציבוריים בולט במיוחד. זה כל כך חבל. מפני שדווקא אלה שפונים לציבורי נמצאים במצוקה הקשה ביותר, חסרי עבודה או בלתי-מאורגנים, או נעדרי מקורות תמיכה. למה אתם לא פותחים במהלך של התנדבות? שהבכירים והטובים שביניכם יתנדבו לטיפול אחד או שניים במקומות הציבוריים? לא נטל כל כך גדול, ותרומה משמעותית (אשר בוודאי תירשם שם למעלה) לאנשים במצוקה. אולי תקחו אחריות, כקבוצה, על הכשלים של חבריכם - ותתנדבו לשקם את ההריסות שעשו עמיתיכם? הצעה. האם מישהו שומע??

שלום שלומית, ראשית, צר לי לשמוע שאת מרגישה את עצמך נפגעת מטיפול נפשי שאמור לעזור. הוכחת רשלנות או נזק היא משימה קשה מספיק גם בתחום הפיזיולוגיים ברפואה, קל וחומר בתחומי הטיפול הנפשי. שנית, אני לא מוצא בהודעתך כל פנייה או שאלה, אלא לכל היותר צורך לשתף אנשים אחרים. שלישית, אני מוצא טעם לפגם במסירת פרטים מזהים על איש מקצוע בצד האשמות חמורות כל כך, בלי מתן אפשרות לאיש המקצוע להשיב. מסיבה זו גם מחקתי את הפרטים המזהים ואני מבקש שבמקרים דומים בעתיד תימנעו מאזכורים כאלה, אם כי ניתן ורצוי להעלות את הבעיה באופן עקרוני. אם את מרגישה את עצמך נפגעת ע"י מעשה לא אתי של הפסיכולוגית, קיימת ועדת אתיקה בהסתדרות הפסיכולוגים והיא צריכה לשמש כתובת לתלונות מסוג זה. בצורת הפרסום של הדברים כאן, כולל הסימוכין המפוקפקים כאילו הפגיעה אינה רק בך וכאילו קיימת דעה רווחת בקרב אנשי מקצוע שמשהו פגום באופן תפקודה המקצועי של הפסיכולוגית אני מוצא טעם לפגם ולטעמי יש כאן משהו שנע בין השמצה לבין הוצאת דיבה. והדברים אינם נכתבים מתוך רצון להגן על עמית שבהחלט מסוגל להגן על עצמו. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין