שונאת את עצמי

אני כל כך כועסת על עצמי שממש בא לי לפגוע לפעמים בעצמי ואני גם עושה את זה באופן ההיתנהגות שלי בחברה אני לא מבינה למה אני תמיד עושה את אותן טעיות מפגרות מתאהבת מהר מידי נותנת מעצמי יותר מידי אובססית מתהבת לרוב בגברים נשואים מצפה יותר מידי האם האין יחסים המורכבים ביותר עם האבא לא מתפקד שלי גורמים לכך? אני בת 30 גרושה עם ילדה שלא יכולה לנהל מערכת יחסים "נורמלית" יוצאת ונכנס לדיכאונות בתדירות רבה לא יכולה יותר אני מפחדת שיום אחד זה ייקח אותי למקום שלא כדיי שהגיע עליו אני אוהבת את הבת שלי ולא רוצה שהיא תשאר בלי אמא כמוני מה לעשות אין לי כסף לפסיכולוג מה עושים?? בבקשה תעזור לי תודה רבה

שלום אור, לפי תיאורייך, אחד הקשיים העיקריים שלך הוא הקושי להיות לבד, בלי בן זוג. במקום זאת, את נכנסת לקשרים מתוך דיכאון והקשר רק מגביר את התלות, את חוסר האונים ואת הדיכאון כתוצאה מכך. במילים אחרות, את משתמשת בקשרים עם גברים כאמצעי ריפוי של הדיכאון שלך, במקום קודם לצאת מהדיכאון ואחר כך להיכנס לקשר מתוך עמדה עצמאית של יכולת להיות גם בלי קשר. לטיפול פסיכולוגי בהחלט יש חשיבות כאן ומבחינה זו דווקא עדיף שזה יהיה טיפול במסגרת ציבורית, שתאפשר טיפול בצוות במידת הצורך. המלצתי היא לפנות לפסיכיאטר בקופ"ח שלך כדי שייתן לך טופס 17 לטיפול במרפאת חוץ פסיכיאטרית של בי"ח כללי ע"ח קופ"ח. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com