השקעה בלימודים

שלום ד"ר גידי. אני בת34 ויוצאת עם בחור שגדול ממני בשנה ,כמעט חצי שנה. לאחרונה בן זוגי התכונן חודשיים לבחינת הפסיכומטרי ולצערי נכשל בה, במטרה להתחיל ללמוד השנה. החודשים האלו היו לשנינו קשים , כיוון שהוא ימים שלמים נסגר בבית. למרות שקבענו לצאת באותו היום של הבחינה, הוא העדיף לא להיפגש, כיוון שהוא לא במצב להיפגש לטענתו, למרות שסיכמנו שאנו נפגשים, כמה ימים לפני הבחינה. אני די חוששת לעתיד. הרי הוא היה צריך להיות מעוניין להיפגש איתי גם ברגעים הקשים אני רוצה להיות לידו ולא רק שטוב והוא שמח. בכלל כל התקופה הזו שהוא למד, הוא פשוט נסגר בבית שבתות וימים שלמים ושוב התקופה הבאה(הוא צריך שוב ללמוד למבחן) תהיה זהה, ךמעט פגישה של שעה,פה ושם. ומה יקרה שהוא יתחיל את התואר. אני מבינה שהוא צריך ללמוד לבחינה,ואני שמחה שהוא מתחיל ללמוד ולהתפתח, אבל המטרה שלי לבנות בית ומשפחה, ואני לא רוצה לסחוב שנים... באוקטובר הוא צריך להתחיל ללמוד ואני מרגישה שרוב האנרגיה שלו הוא משקיע בלימודים , ולא במחשבה עלינו לעתיד. אבל מה איתי? עלי לציין שכשהוא נלחץ אז אי אפשר להתקרב אליו. בגלל זה הוא ביקש שלא ניפגש. אני חוששת מה יקרה שנעבור לגור יחד, הרי גם אז לא אוכל להתקרב אליו? האם עלי להתחשב בו יותר? תודה על תשובתך

שלום אורית, בחברה ההישגית והתחרותית שלנו נשמע שחברך "נלחם על חייו", או כמו שמקובל לומר בימינו, "מתאבד" על הפסיכומטרי, שהוא כיום כרטיס הכניסה למוסדות אקדמיים המכבדים את עצמם. אין פירושו של דבר, שאת חייבת להיעלם ולשכוח את צרכייך, אך בהחלט ראוי לזכור את הנקודה הזו. המלצתי היא לפנות לטיפול זוגי. אם חברך יתנגד, פני לבד בשלב ראשון (לעיתים קרובות הגברים מצטרפים מאוחר יותר) וידעי את חברך על כך. זה יעביר לו שני מסרים חשובים: (א) שאת מוכנה להשקיע הרבה בקשר ושהוא חשוב לך ו-(ב) שהמצב הנוכחי אינו מספק אותך ואת לא מובנת מאלייך. אני הייתי מהמר על כך שהוא יצטרף ועוד יותר מכך, שהטיפול הזוגי יגמיש גם אותו ובעקיפין ייטיב גם עם יחסו ללימודים שלו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com