פיתרון

שלטום ד"ר לא יודע אך להתחיל את זה אבל בחור צעיר בשנות ה20 לחיי ויש לי בעיה אני לא מצליח להתאקלם עם חברים כלומר אין לי חברים שאני איצא איתם כל יום לא מצליח למצוא חברים מרגיש שהם לא אוהבים לצאת איתי יש לי הרבה חברים אבל מאוד רחוקים כאילו אין קרבה של קשר מתמיד או דברים כאלה ..לא יודע כל הזמן אני מחפש רק תצומת לב וזה הורג אותי אני לא יודע למה אני כל הזמן מחפש צומת לב מעניין אותי מה אנשים אומרים עלי רוצה להיות כל הזמן על הבמה .אני מחליף מקומות עבודה כמו תחנת אטובוס מתחיל עבודה אחרי שבוע נמאס לי או שאני רב עם המנהל לא מקבל את זה שיש מישהוא מעלי שיתן לי פקודה מעניין אותי רק תצומת לב כל הזמן חולם רק על כסף מפנטזלהיות מליונר ;וזה כבר מתחיל להיו לא לעניין ממש אין לי חברים אין לי למרות שכולם אוהבים לשבת איתי אבל אני לא יודע אך להסביר את זה אשמח מאוד לשמוע את דעתך ד"ר בכול הנקודות שציינתי אותם

שלום רוגה, אתה מעלה שתי בעיות, אחת של מחסור בתשומת לב ואחת של מחסור בחברים קרובים מספיק. מצד שני, אתה מציין שאנשים אוהבים להיות איתך. מסקנתי, לפי נתונים מוגבלים אלה, היא שתחושת החסך היא הרבה יותר סובייקטיבית ואינדיבידואלית ויש לי הרגשה שעוד ועוד חברים לא ישביעו את הרעב שלך לקבל תשומת ליבי. המלצתי היא לפנות לטיפול פסיכולוגי בגישה פסיכודינאמית, בו תוכל גם לקבל תשומת לב בלעדית וגם לעבד את תחושת החסך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

הבעיה ד"ר אני בא לכולם בגישה מה שנקראה( לא רואה אחד ממטר) וכשאני בחבורת אנשים אני נהנה לגמרי וכבשאני לא מוצאה מישהוא או ש כל האנשים שאני מכיר יושבים ביחד כולם ונהנים אני מרגיש דיכאון לגמרי והרגשה שהם מלכלכים עלי או לא סובלים אותי