אשמה לא אשמה

תודה לך על ההתיחסות אבל לא היצלחתי שלא לשים לב לכך שפתחת בכך שאני סובלת מהפרעות שונות . לא ציינתי מלבד הפרעת אכילה(שגם עם העניין הזה אני לא בטוחה)שאני סובלת ממשהו אחר אלא פשוט אמרתי שאני תואמת לתבנית של מי שעברה התעללותמינית שנמצא בדר"כ אצל חולות סכיזופרינה והפרעות אכילה . אם כך מה אתה חושב שיש לי אולי אני פרנואידית או בעלת הפרעת אישיות או אולי בעצם סכיזופרנית?? ענין אחר אם זה לא חוסר התאמה אז מה זה בדיוק האם עלי נופלת כל האשמה? הצלחתי להבין שלא כדאי לספר על ההתעללות משום שהמקרה לא יועיל לי וסתם מסבך מעולם איש לא יוכל לומר לי שאני לא אשמה -רק בגלל שהייתי ילדה הרי יכולתי לספר או להתנגד ואולו היה טוב יותר.החלטתי שאני כנרה עוזבת אותה למרות שעדיין לא מיציתי את הטיפול .אודה לך על התייחסות כנה.

שלום ליאור, את בעצמך מונה לפחות שתי הפרעות, הפרעת האכילה וההתעללות. קשה קצת להבין איך למרות כל מה שנכתב ונאמר לך, את מצליחה להסיק שאת אשמה במה שקרה לך. מאוד לא פשוט לחשוף סוד כזה, ורוב הילדים לא מצליחים לעשות זאת. את מפעילה דרכי חשיבה מתוחכמות מאוד כדי להגיע למסקנה שאת אשמה ולא נותר אלא להסיק שזהו צורך שלך שיש לטפל בו. אשר למטפלת, זו החלטה שלך, אם כי אני משער שהיא הפיכה והמטפלת תשאיר לך דלת פתוחה ואני מאחל לך הצלחה בניסיון הטיפולי החדש. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין