כעס וכאב, מה עושים איתם?

עברתי לאחרונה פרידה קשה מאוד וכואבת ממשהי שהייתה אהבתי הראשונה. אני בן 26 ואני לומד פסיכולוגיה.הייתי שרוי בדיכאון עמוק כחודש עד שהבנתי כי אם אני לא יפנה לעזרה חיי בסכנה. טופלתי בחודשים האחרונים ע"י פסיכוטרפיסט התנהגותי קוגנטיבי, מצבי השתפר לאין ערוך. השבוע עשינו פגישת סיכום. אכןאני חזק יותר וחזרתי לתיפקוד מלא בחיי היום יום אבל דבר אחד טורד את מוחי ואין לו מענה... אני כועס ומתוסכל מאוד, בגלל שאני לא מבין איך למרות שביססתי לעצמי לגמרי ואני מבין ומאמין בכל ליבי כי הקשר שלנו רק פגע בי ולא היה טוב לי, מסיבות רבות. ולמרות כל זה אני עדיין מתגעגע, וחושק בה כל כך עד שלפעמים אני ממש מרגיש קונפליקט כל כך חזק בתוכי שקורע אותי מבפנים!!! אני כותב המון בתקופה הזו, והרגש פשוט נשפך ממני הפכתי לכל כך רגיש אני ממש מרגיש דמעות כל פעם עולת בעיניי על דברים פעוטים. אני חייב לציין שאני לא הייתי כל כך רגיש ב4-5 שנים האחרונות לעצמי ולאחרים מסביבי, אני מברך את השינוי אבל חושש אולי הוא קיצוני מידי. בכל זאת אני מרגיש שאני חייב לשמור על חזות גברית וחזקה שלא מראה רגשות. אני ממש ישמח אם תוכל להשיב לי ולנסות לתת לי כיוון לעבוד עם עצמי על 2 הדברים שהעלתי כאן. תודה על הסבלנות אריאל

שלום אריאל, קראתי את הודעתך מספר פעמים ואני קצת חצוי. מצד אחד, אני חושב שהתהליך שאתה עובר כעת הוא לא רק שלילי, למרות הסבל, אלא הוא גם מגמיש ומרכך ולאורך זמן עשוי גם לשפר את כושר ההסתגלות שלך. מצד שני, והתלבטתי מאוד אם לכתוב זאת, לא נראה לי שהטיפול בך הושלם. יכול מאוד להיות שטיפול התנהגותי-קוגניטיבי התאים לשלב החריף של הדיכאון, עזר לך להתארגן והעמיד אותך על הרגליים ועל כך כל הכבוד לך ולמטפל. לעומת זאת, כעת אתה עדיין בדיכאון ויוצאים ממך חומרים שראויים לטיפול בגישה פסיכודינאמית יותר. במילים אחרות, הטיפול עזר בהשלטת ההיגיון על הרגש וכעת הגיע הזמן לגעת ברגש עצמו. חלק אתה עושה לבד ע"י הכתיבה - ותבורך על כך - וחלק צריך להיעשות, להערכתי, בעזרת מטפל. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com