ד"ר רובינשטיין
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
ד"ר רובינשטיין שלום, קודם כל ברוך שובך. היית חסר. רציתי לדעת - האם ייתכן שהפרעת אישיות נימנעת שלא מטופלת יכולה להקצין להפרעת אישיות סכיזואידית? (נדמה לי שקראתי את זה כאן בעבר..). תודה
מציע לך לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי או טיפול בEMDR בהקדם האפשרי, אלו שני הטיפולים היחידים בשיחות שהוכחו בכל המחקרים כיעילים בהפחתת המצוקוה שממנה את סובלת ומתארת... במקביל לגשת לפסיכיאטר בתור מסודר [ או להחליף אות...] ולשוחח על אי עיילות הטיפול התרופתי. לעתים רווייזיה של האבחנה ע"י פסיכיאטר חדש מראה נקודות חדשות שלא היו יודועות קודם.... סתם עצה- פסיכיאטר שאת מספרת שאת במצב מסויים והוא מתייחס רק למאפיינים התנהגותיים מומלץ לעזוב אותו ומהר, לעומת זאת פסיכיאטר שאלרח שסיפרת לו את מצבך מציע פתרונות ועושה עימך תהליך של בחירה שקולה ובעיקר אכפת לו ממצבך הרגשי ואם יש שיפור או אין שיפור סובייקטיבי במצבך [שעל כך רק את יכולה לספר] הוא פסיכיאטר מעולה.... הייתה לי פסיכיאטרית שאם הייתי מספר לה שאני בידכאון ובחרדה היא לא הייתה מתרגשת מזה.. למה? כי זה לא הגיוני שלא אגיב לטיפול שרשמה.... בניגוד לפרטי ולאחריו מתמחה ופסיכיאטרית מומחית ממרפאה ציבורית שבראש ובראשונה מה שחשוב זה מה שאני מרגיש....
שלום יעל, התופעה אכן קיימת ואכן כתבתי זאת כאן בעבר. אם האדם נמנע ממצבים חברתיים לאורך זמן, הוא עלול להרגיש נוח עם זה ולהפוך זאת לסגנון חיים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com
מנהל פורום פסיכותרפיה
