עוד התייעצות..

הי. אני חושבת שתצליח להזכר בי, כתבתי כאן הודעה ממש לא מזמן, בקשר לשנת שירות, להתלבטויות שלי(אם לעזוב או לא), לקשיים שלי וכו'.. ומה שהצעת היה שאני אתחיל טיפול פסיכולוגי. עכשיו, דיברתי עם אמא שלי והכל, וזה מסודר. אבל רק בסביבות חנוכה, אפילו אחרי.. אני לא יודעת בדיוק. עוד יותר משבועיים. העניין הוא שככל הנראה ההתלבטויות שלי והחוסר רצון שלי להיות פה וההרגשה הלא טובה שלי בלטו החוצה והשפיעו על התפקוד שלי בש"ש. המנהל של המקום שאני עושה בו שנת שירות כנראה שם מאד לב לזה, ואם אני חשבתי שההתנהלות שלי היא "בסדר" כזאת, מבחינתו היא לא טובה. מבחינתו, לפי מה שהבנתי, אני נמצאת באיזה מצב ביניים כזה, הרבה דברים לא מסתדרים לי- וזה לא יכול להמשך ככה. בקיצור קיבלתי ביקורת די נוקבת ממנו. בסוף מה שסוכם זה שבועיים של לנסות לשנות בצורה די גורפת את הגישה שלי למקום ולעבודה, ואז לראות מה עושים. האמת שאני ממש מבינה אותו. אני מבינה פחות או יותר באיזה מקום הוא רוצה שאני אהיה, אבל אני לא יודעת איך להגיע לשם. עכשיו מאד קל לי ללכת עם זה ולצאת מפה, כי להשאר פה זה כרגע מרגיש לי כל כך לא במקום וכל כך מאבק, שלא יוצא לי ממנו כלום בסופו של יום. ז"א זה לא שאני נאבקת ויוצא מזה משהו ואני מרגישה שהתגברתי על עצמי או משהו, זה סתם מאבק שאין לי כלים להצליח בו, וזה לא משהו שבמצב הנוכחי שלי אני יכולה לצמוח ממנו. ואפילו להפך. זאת לפחות ההרגשה שלי. אבל מצד שני, יש בי צד שלא רוצה לעזוב ורוצה להשאר, מתוך איזו אמונה שאפשר להתגבר על הקשיים ולצמוח מהם. ושלעזוב זה אומר כשלון גדול מאד עבורי. במיוחד בגלל תחושה של תבוסה כזאת מול קושי. ויש גם קטע שנורא לא נעים לי מההורים שלי, ומהחברים שלי, שכל הזמן חוזרים על המנטרה של "תשארי ותתמודדי". כי זה אומר משהו עלי, משהו לא טוב בכלל, שעזבתי את הש"ש.. לא יודעת. בקיצור המצב הוא שיש לי שבועיים "לשנות את ההתנהלות שלי ואת הגישה שלי", אבל אני בכלל לא בטוחה שאני רוצה. בכל מקרה אני אנסה, באמת. העניין הוא שאני לא אוכל להעזר בפסיכולוג עד אז, כי אני אוכל להתחיל עם כל העסק רק בעוד יותר משבועיים. ככה שההחלטה תיפול עוד לפני. וזה מעמיד אותי במצב בעייתי שלא תלוי בי. מצד אחד נמאס לי ולא טוב לי פה מצד שני אני לא רוצה לוותר (אבל אני לא בטוחה שזאת סיבה מספקת להשאר.) אני מרגישה שאני בכלל לא במקום של לעשות איזה שינוי טוטאלי בהתנהלות שלי, אני עוד תקועה בקונפליקטים שלי בין עצמי. ז"א אני נמצאת במצב בעייתי כזה, כשמבחינתי לעזוב זו אופציה מאד בולטת. והבעיה שכל ההחלטה הזאת לא תלויה רק בי, גם במערכת, ותיפול עוד לפני שתהיה לי את ההזדמנות להפגש עם פסיכולוג.. אני ממש מצטערת על האורך.. תודה רבה על התשומת לב!!

שלום לך, לא לרצות לוותר זו מוטיבציה מספקת כדי להישאר וככל שהדברים עדיין תלויים בך, הייתי ממליץ לך להישאר ובהמשך ללבן את הקונפליקטים הפנימיים שלך עם הפסיכולוג. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com