לקיחת דברים כמובן מאליו

שלום, אני אוריה, בת 18. לא בטוחה שהגעתי למקום הנכון אבל אשמח מאוד אם תוכלו לעזור לי בשאלה עליה אני מנסה לקבל תשובות . השאלה היא למה כשיש הרבה ממשהו אנשים מייחסים לו פחות הערכה (גם אם הוא כשלעצמו בעל ערך רב) בעוד שכשיש ממנו מעט יעריכו אותו יותר? למה רוב בני האדם ישימו לב ויעריכו את מה שיש להם רק לאחר שירגישו בחסרונו? לדוגמה: רובינו לו נעריך מים עד שיהיה מחסור חמור בהם. או בדוגמה נוספת לא נהיה מודעים לחשיבות האצבע הקטנה ביד עד שתפגע. תודה רבה, אוריה

שלום אוריה, שאלה מעניינת ומצוינת. אכן רוב האנשים נוטים להמעיט בערכם של דברים המושגים בקלות, בלי קשר לערכם. ייתכן שחלק מהבעיה היא החינוך האוטומאטי שאנו מקבלים להתאמץ כדי להשיג דברים קשים להשגה (למשל, חוג באוניברסיטה מוערך לפי רמת הקושי להתקבל אליו) וחלק, בעיקר בתחום הבין-אישי כרוך בדימוי עצמי נמוך של המשיג, דהיינו, אם מישהו מקבל אותי בקלות רבה כל כך, כנראה הוא אינו "אתגרי" או "מאתגר" מספיק, או במילים אחרות: אינני מעוניין להיות חבר במועדון שמוכן לקבל אותי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com